לימד על בכור בעל מום שניתן לכהן שלא מצינו לו מקום אחר בכל התורה כולה - ודמן וחלבן ליכא לאוקומי בחד בכור דבעל מום לא קרב:

דסיפיה - וכשוק הימין לך יהיה:

היינו דכתיב קדש הם כו' ותנן כו' - כלומר היינו דקודש הם ממעט נמי תמורת מעשר ופסח מהקרבה וניליף מינה טעמא דהנך ב' משניות דתנן בהו דלא קרבי (וולדן):

כבכור ומעשר - דאין נפדין במום לחול קדושה על המעות ומיהו לא כבכור ומעשר לקרב אלא יאכלו בעלים במום:

ותנן נמי - בפסחים דתמורת פסח לא קרבה:

ואין לי לפרש - הי קריבה והי לא קריבה וקיימא לן דתמורה שהמיר בו אחר הפסח קריבה דתמורת שלמים היא ושהמיר בו קודם זמנו לא קרבה דתמורת הפסח היא:

עברה עברה - כל אשר יעבור תחת השבט במעשר והעברת כל פטר בבכור:

אם כשב - ובשלמים כתיב:

שקריבה שלמים - שהרי מותר נעשה שלמים משעבר זמנו:

הוא - זבח פסח הוא הוא קרב ואין תמורתו קריבה:

אף חטאת כו' - וילפינן לה מקראי בשמעתין והדר ילפינן כולהו זבחים מחטאת:

קרנת קרנת קרנות - שלש פרשיות נאמרו בחטאות החיצונות בויקרא אחת בשעיר נשיא וב' בחטאת יחיד אחת בכשבה ואחת בשעירה בשתים כתיב על קרנת חסר והאחת מלא  וב"ש אית להו יש אם למקרא הרי כאן שש ואין במזבח אלא ארבע והשתים יתירות לא נאמרו אלא ששנה עליה הכתוב לעכב ארבע נאמרו למצוה שמצוה בארבע מתנות ושתים נשנו מהן לעכב:

וב"ה - סברי יש אם למסורת הלכך הרי ד' ג' מהן למצוה נאמרו שמצוה לכתחילה ליתן אף עליהן והאחת מעכבת כדמפרש ואזיל:

ואימא כולהו למצוה - ואין כאן אחת לעכב שהרי לא שנה באחת מהן:

בכדי - בלא מתן דמים:

אהני קרא - דמשמע שש:

ואהני מסורת - דמשמע ארבע הלכך טפי חדא אמסורת ובציר חדא ממקרא והוו להו חמש נמצא ששנה באחת:

לטטפת לטטפת לטוטפות - דילפינן מינה ארבע בתים לתפילין ואנן בכולהו לטוטפות קרינן נמי אהני קרא כו':

סברי ב"ה כרבי עקיבא - דיליף לה מקרא אחרינא:

כתפי - שם מקום: