התם דל חד לגופיה - פש להו ארבע:

וחד לסכך - מאחר שהתחיל לפרש תבניתה פירש סכך עם דפנותיה פשו תלת:

אתאי הילכתא - שנאמרה למשה מסיני וגרעתה לשלישית כך נאמרה הלכה שהשלישית דייה בטפח היינו דתנן שתים כהלכתן שלישית אפי' טפח:

וטמאה שבועים שבעים - כתיב נימא נמי אהני מסורת לטפויי פלגא דתוספ' שבעים על שבועיים ואהני מקרא לבצורי פלגא נמצאת מוסיף על שבועי' כ"ח חציו של נ"ו:

בעי' למיתב - ימי טומאה יולדת נקבה:

שאני התם דכתיב כנדתה - משמע שלא ירד הכתוב למנין ימים אלא למנין שבועות שהנדה שבוע אחת והיולדת שבועים שאם אתה אומר שבעים הפלגת מתורת נדה הרבה אבל  כשאתה אומר שבועים קרבת' לתורת נדה:

ותנא - דמתני' לא מייתי להא דב"ה כרב הונא אלא מהכא:

וכפר וכפר וכפר - בשעיר נשיא ושעירה וכשבה שכולן על המזבח החיצון:

מפני הדין - שחזר חלילה ומלמד על החטאת החיצונה שכל מתנותיה מעכבות לכך נאמרו אלו להכשיר אם חיסר:

והלא דין הוא - להכשירה במתנה אחת וקרא למה לי:

נאמרו דמים למטה - מחוט הסיקרא כל הדמים חוץ מחטאת ונאמרו דמים למעלה מחוט הסיקרא חטאת מה תחתונים כפר במתנה אחת דכתיב ודם זבחיך ישפך ומיהו חטאת  מהאי קרא לא יליף דלא שייכי ביה לשון שפיכה כי אם זריקה שהיא במתנת אצבע אלא בבנין אב למד מן התחתונים דאף הוא כפר במתנה אחת:

בפנים - בחטאות הפנימיות:

בחוץ - בחטאות החיצונות:

לא עשה ולא כלום - בפירקין ילפינן לה:

חוץ מחוץ - חטאת מעולה:

דנין חטאת - החיצונה שהיא חטאת וכתיב בה ארבע קרנות כמו שאמרנו למעלה קרנת קרנת קרנות מחטאת הפנימית שהיא חטאת ונאמרו בה ארבע קרנות כדלקמן למעלה הוא  אומר קרן קרנות בפר כהן משיח הרי שתים למטה הוא אומר בפר העדה קרן קרנות ארבע:

ולא יוכיח חוץ - דשאר דמים חוץ ולא נאמר בהן קרנות:

מיבעי ליה לגופיה - בכל חד וחד ללמדך שכפר על החטא:

אימא וכפר כו' - אבל למיעקרינהו לגמרי לא:

א"כ - דדרשינן כפר אע"פ שנתנן כולן למטה מן החוט:

בטלת תורת קרנות - הכתובים בחטאת ועל חנם כתיב בה קרנות דהיינו למעלה:

ופרכינן ואי דרחמנא אמר - דליבטלון בדיעבד מוכפר ליבטלון וכי כתבינהו למצוה כתבינהו:

איזהו דבר שצריך שלשה - וכפר הוי אומר אלו קרנות וכדאמרינן דכל חד וחד מיעט חדא קרן וקם ליה אקרן אחת לעכב דאי כדקאמרת לאשמועינן דאי יהיב כולהו למטה כשר  (למטה) ארבע וכפר הוה ליה למיכתב להכשיר ארבע המתנות למטה:

ואימא וכפר אף ע"פ שלא נתן אלא אחת למעלה ושלש למטן - ולהכי לא כתיבי ארבעה משום דחדא מיהא (לא) מעכבא בלמעלה ותלת איתכשרי למטה אבל למיעקרינהו לא:

הזה ממנו - מדם פר יום הכפורים בסדר יומא:

אחת למעלה ושבע למטה - כדכתיב על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים (ויקרא טז) וקא ס"ד אחת מחצי עביו של כפרת ולמעלה ושבע מחציה ולמטה:

ומשני ההוא כמצליף - כדמפרש ואזיל:

כמנגדנא - כאדם המכה מלקות ארבעים ברצועה זו למטה מזו בסמוך ולא שכיון אחת מחציו ולמעלה והשאר מחציו ולמטה והא דקתני האחת חלוקה מהשבע לענין צידוד ידו קתני  כדמפרש התם כשהוא מזה למעלה מצדד ידו למטה וכשהוא מזה למטה מצדד ידו למעלה:

הזה על טהרו - והתנן התם הזה על טהרו של מזבח הפנימי כדכתיב והזה עליו מן הדם וגו' (גם זה שם):