מתני'

קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח: רבי יוסי אומר כאילו נשחטו בצפון.

קדשי קדשים - כאילו נשחטו בצפון. בגמ' יליף טעמא:

ר' יוסי בר' יהודה אומר מחצי המזבח ולדרום, כדרום. מחצי המזבח ולצפון, כצפון:

גמ' 

אמר רב אסי א"ר יוחנן: אומר היה ר' יוסי: כוליה מזבח בצפון קאי.

אמר רבי יוחנן אומר היה כו' - גמרא גמיר לה רבי יוחנן:

ומאי כאילו?

מאי כאילו - הא ודאי בצפון נשחט:

מהו דתימא בעינן על ירך וליכא - קמ"ל.

אמר ליה רבי זירא לרב אסי: אלא מעתה לר' יוסי ברבי יהודה הכי נמי דחציו בצפון וחציו בדרום?

אלא מעתה כו' - קס"ד דרבי זירא דממתני' גמיר לה רבי יוחנן להא דאומר היה רבי יוסי:

וכי תימא: הכי נמי.

והא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן: "מודי רבי יוסי בר"י שאם שחטן כנגדן בקרקע - פסולה"?

מודה רבי יוסי ברבי יהודה - אע"פ שמכשיר למזבח מחציו לצפון מודה הוא שאם שחטו כנגד אותו מקום מתחתיהם בקרקע פסולות ולקמיה מפרש היאך יכול לשחוט תחת המזבח:

אמר ליה: הכי קאמר רבי יוחנן:

א"ל - רב אסי הכי אמר ר' יוחנן כו' כלומר אומר היה רבי יוסי דקאמר ר' יוחנן לעיל לאו ממתני' גמר אלא הכי גמר לה מרבותיו ומתניתין לאו במקום מזבח פליגי דנימא רבי יוסי כולה  בצפון ור' יוסי בר' יהודה נימא חציו צפון אלא מדרשא דקרא:

שניהם מקרא אחד דרשו: (שמות כ, כא) "וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך".

ר' יוסי סבר: כולו לעולה וכולו לשלמים.

ה"ג כולו לעולה וכולו לשלמים - כולו ראוי לשחיטת עולה דקדושת צפון עליו מגזירת הכתוב וכולו ראוי לשלמים שהשלמים כשירין אף בצפון מק"ו בפירקין דלעיל (דף נה.):

ורבי יוסי בר' יהודה סבר: חציו לעולה וחציו לשלמים.

דאי ס"ד כולו  לעולה כשר - השתא כולו לעולה כשר כולו לשלמים מיבעיא?

ואידך?

איצטריך. ס"ד אמינא עולה הוא דדחיק ליה מקום

דדחיק לה מקום - שמקומן קטן ודחוק שאין כשר לה אלא צפון ופעמים שהעולות מרובות וצר להם המקום והכשיר להן הכתוב ראש המזבח:

אבל שלמים דלא דחיק ליה מקום, אימא לא. קמ"ל.

גופא: אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: מודי רבי יוסי ברבי יהודה שאם שחטן כנגדן בקרקע - פסולות.

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: מאי כנגדן בקרקע?

מאי כנגדן בקרקע - הא ליכא לפרושי כנגדן ברצפה למזרח המזבח ובמערבו דאם כן לא הוה קשיא מילתא לרב אסי לעיל דמהכא ליכא למילף דלית ליה לרבי יוסי ברבי יהודה חצי  המזבח עומד בצפון דאפילו הוא צפון נמי פסיל ליה לרבי יוסי [ברבי יהודה] ואפילו סמוך לכותל העזרה צפוני פוסל אם משוך מכנגד זוית המזבח צפונה למזרח או למערב דדייקינן על ירך כדאמר בפ"ב (לעיל כו.) איזהו צפון מקיר מזבח צפוני עד כותל עזרה צפונית כנגד המזבח כולו אבל משוך מכנגד המזבח לא הלכך על כרחך האי כנגדו דילפינן מינה דמקום המזבח לאו צפון הוא תחתיו קאמר ומאי היא:

אילימא אמה יסוד אמה סובב?

אי נימא - אם שחטן על כניסת הסובב והיסוד האי לאו כנגדן הוא אלא מזבח ממש ומכשר בה רבי יוסי בר' יהודה כדקתני מחצי המזבח לצפון:

האי גופיה מזבח הוא?

ועוד, מאי כנגדן בקרקע?

וכ"ת דעביד מחילות בקרקע ושחיט בהו?

וכי האי גוונא מי הוי מזבח?

והתניא: (שמות כ, כא) "מזבח אדמה תעשה לי", שיהא מחובר מאדמה. שלא יבננו: לא על גבי  מחילות, ולא על גבי כיפין^[1].

כיפין - אולמים ארקמלו"ט:

לא צריכא, דבצריה בצורי.

דבצריה בצורי - אם נמלך לקצר את המזבח ונשאר מחצה של צפון פנוי ושחט שם פסולות ואע"ג דירך הוא פסיל ליה אלמא סבירא ליה בדרום עזרה הוא דאי לא אמאי פסיל ליה:

אמר רבי זירא: אפשר איתא להא דרבי יוחנן ולא תנינא לה במתני'?

אפשר איתא להא דר' יוחנן - דאמר אומר היה רבי יוסי כוליה מזבח בצפון קאי ולא תנינן לה שום רמז במשנה בששה סדרים:

נפק, דק ואשכח.

דק ואשכח - במשנת תמיד:

דתנן: ביררו משם

ביררו משם - מדיר העצים:

עצי תאינה יפים

עצי תאנה יפין - בשל תאנה היו רגילין וטעם אגדה הוא שבו היתה תקנה לאדם הראשון ויעשו להם חגורות:

לסדר מערכה שניה של קטרת.

מערכה שניה של קטרת - אצל מערכה גדולה היו מסדרין מערכה קטנה ליטול ממנה גחלים להכניס על מזבח הפנימי שלשה קבין לכל בקר וערב להקטיר עליהם קטרת ובמסכת  יומא בפרק טרף בקלפי (דף מה:) בסופיה ילפינן מקרא דעל מזבח החיצון צריך להיות מערכה לכך:

כנגד קרן מערבית דרומית.

כנגד מערבית דרומית - של מזבח ומשוך לצד צפון להרחיקו מן הקרן ד' אמות וטעם מפרש לקמיה מאי שנא הקרן זה ומ"ט מושכו הימנה ולצפון ד' אמות:

משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות

משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות גרס - וכן מצינו בסדר המשנה במשנת תמיד:

באומד חמש סאין גחלים.

באומד חמש סאין גחלים - לפי אומד ה' סאין גחלים היו נותנין שם עצים כך שיעורו לחתות בתוכו בראש המזבח שהוא חלק מחתה של סאה לר' יוסי דאמר בסדר יומא (דף מג:)  בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך ג' קבין:

ובשבת - באומד שמונה סאין גחלים.

בשבת היו מסדרין שם לפי אומד ח' סאין - לפי שצריך להקטיר הבזיכין על מזבח החיצון שעל מזבח הפנימי אין הקטר אלא של קטרת שחרית וערבית כדכתיב לא תעלו עליו קטרת זרה וגו' (שמות ל):

ששם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים.

ומאי סימנא?

ומאי סימנא - מהו הסימן שהוקבע להם למערכה שניה ולהקטרת הבזיכין קרן מערבית דרומית ומשוך ארבע אמות מן הקרן ולצפון:

רבי יוסי היא.

דתניא