רבי יוסי אומר: זה סימן:
רבי יוסי היא דתניא רבי יוסי אומר זה סימן - בידך. כל הניטל מבפנים לינתן בחוץ ולקמיה מפרש מאי ניהו:
כל הניטל בפנים לינתן בחוץ - אינו נותן אלא בסמוך שאין לפנים.
אינו נותן אלא בסמוך שאין לפנים - אינו ניתן בחוץ על המזבח החיצון אלא בסמוך לצד פנים שאין במזבח החיצון מקום הסמוך לפנים יותר ממנו: וכל הניטל מעל מזבח החיצון ליתן בפנים אינו ניטל אלא ממקום שהוא סמוך לפנים. שאין מקום בכל מזבח החיצון סמוך ממנו:
וכל הניטל בחוץ לינתן לפנים - אינו ניטל אלא בסמוך שאין לפנים.
כל הניטל בפנים לינתן בחוץ מאי ניהו?
כל הניטל בפנים לינתן בחוץ מאי ניהו אי נימא שירי הדם - דחטאות הפנימיות ל"ל לרבי יוסי לשוייה בהו כללא:
אילימא שירים?
בהדיא כתיב בהו: (ויקרא ד, ז) "אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד"?
הא בהדיא כתיב בהו - דניתנין ביסוד שכנגד הפתח דכתיב ישפך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח: ותו כל הניטל בחוץ לינתן בפנים מאי ניהו אי נימא גחלים של יום הכיפורים. שמכניסין במחתה לפני ולפנים להקטיר בהן מלא חפניו קטרת סמים דקה דאף הם ניטלין ממזבח החיצון כדכתיב מעל המזבח מלפני ה' מצד המערב ודרשינן ביומא (דף מה:) איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה' זהו מזבח החיצון ויהיב לו בה רבי יוסי כללא וסימנא דאין ניטל אלא ממקום שאין סמוך הימנו ולפנים:
ותו, "כל הניטל בחוץ לינתן בפנים" מאי ניהו?
אילימא גחלים של יום הכיפורים?
בהדיא כתיב בהו: (ויקרא טז, יב) "ולקח מלא המחתה גחלי אש וגו'"?
בהדיא כתיב בהו - מלפני ה' דהיינו לצד פנים:
אלא כל הניטל בפנים לינתן בחוץ - שני בזיכי לבונה של לחם הפנים, דגמרי משירים.
אלא כל הניטל בפנים לינתן בחוץ שני בזיכי לבונה - הניטלין בשבת מן השלחן לינתן על מזבח החיצון ואשמעינן ר' יוסי שניתנין כנגד הפתח דגמרי משירים הפנימיים:
הניטל בחוץ לינתן בפנים - גחלים דכל יומא ויומא, דגמרן מגחלים של יום הכפורים.
והניטל בחוץ לינתן בפנים גחלים דכל יום - הניטלין ממערכה שניה של קטורת לינתן על מזבח הפנימי ואשמעינן רבי יוסי דניטלין מכנגד הפתח דגמרי מגחלים של יוה"כ שקבע להן כנגד הפתח לנטילתן והיינו סימנא דתנא תנא במסכת תמיד למערכה שניה שהיא לנטילת גחלים ולהקטרת בזיכין שתהא בקרן דרומית מערבית ומשוכה לצפון ארבע אמות שתהא מכוונת כנגד הפתח ומינה פשטינן דלר' יוסי כוליה מזבח בצפון קאי:
ומאי קסבר?
ומאי קסבר - שקצב למשיכת המערכה מן הקרן ד' אמות:
אי קסבר כוליה מזבח בדרום קאי?
אי קסבר כוליה מזבח בדרום עזרה קאי - ומשיכת ד' האמות לקרבה כנגד הפתח הוא בא:
עשרים ושבע בעי למיתי?
כ"ז אמות בעי למיתי - ולמשוך מקרן מערבית דרומית ולצפון וחוץ לאותן כ"ז אמות סידור המערכה שהרי הפתח באמצע העזרה היה ועשרה אמות רוחבו וחמש בצפון וה' בדרום וכיון שהמזבח בדרום נמצא שאין ממנו לפני הפתח אלא ה' אמות צפוניות שלו שכלה כנגד אמצע הפתח נשארו לו מל"ב [אמות] שלו כ"ז ואת כולן אתה צריך למשוך המערכה מכנגד קרן יסוד המזבח הדרומי ולצפון קודם שהגיע לפתח:
ואי נמי קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא?
וא"נ קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא - ומשתגיע כנגד פתח האולם קרינן לפני ה' ופתח האולם עודף לכל רוח על פתח ההיכל ה' אמות לכל צד שהיה רחבו כ' אמות כדתנן במסכת מדות (דף לו.) כ"ב בעי מייתי:
עשרים ותרתי בעי מיתי?
ואי קסבר חציו בצפון וחציו בדרום?
ואי נמי קסבר חציו של מזבח בצפון וחציו בדרום - ובא למושכה עד כנגד ההיכל:
חד סרי בעי למיתי?
חד סרי בעי מייתי - שהרי ט"ז אמותיו בדרום נמצאו מהן י"א [אמות] מזוית דרומית של פתח ולדרום:
ואלא קסבר קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא? שית בעי למיתי?
ואי נמי קדושת היכל ואולם חדא היא שית מיהא בעי למיתי - אלא על כרחך לא משכחת לה שתהא משיכת ד' אמות הללו לקרב כנגד הפתח אלא נתן לך מדה בשיעור שלא תמשכנה יותר מכאן שכל מה שאתה יכול לקרבה אצל קרן דרומית הוי מקרבה ובכך אתה מכוונה כנגד הפתח וד' אמות הללו ע"כ הוא מושכה לצפון לפי שאין לו מקום לסדר עליהן וקסבר כוליה בצפון קאי ואין ממנו לפני הפתח אלא חמשה דרומיות ומהן אמה יסוד ואמה סובב ואמה מקום הקרן ואמה הילוך לכהנים המסדרין את המערכה ומקיפין בין קרן למערכה ואין לו מקום לסדר ולימדך שיסדר חוצה להן מיד כדי שתהא אמה מן המערכה כגד הפתח דכי מסגי לצפון טפי תו ליכא פתח:
אלא לאו משום דקסבר כוליה מזבח בצפון קאי, והני ארבע אמות: אמה יסוד, ואמה סובב, ואמה מקום קרנות, ואמה מקום רגלי הכהנים - דכי מסגו לקמיה טפי תו ליכא פתח.
אמר רב אדא בר אהבה: הא מני רבי יהודה היא.
אמר רב אדא בר אהבה - לעולם לא תידוק מינה לרבי יוסי בצפון קאי אלא (אימא) רבי יהודה היא דאמר חציו בצפון וחציו בדרום עשר אמות אמצעיות שלו היו כנגד פתחו של היכל וי"א אמות מזוית היכל ולצפון וכנגדן לדרום נמצא מכוון כנגד רוחב חללו של היכל ועובי כתליו שההיכל חללו כ' אמה ועובי של כותל ו' אמות והכי תנן לה במסכת מדות (דף לז.):
דתניא ר"י אומר: מזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה, ושלשים ושתים אמות היו לו. עשר אמות כנגד פתחו של היכל. אחת עשרה אמה מיכן ואחת עשרה אמה מיכן, נמצא מזבח מכוון כנגד היכל.
סוף סוף
סוף סוף - כדאקשינן לעיל:
לרבי יהודה - חד סרי בעי למיתי? ואי קסבר קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא - שית בעי למיתי?
מי סברת הני ארבע אמות בהדי אמה יסוד ואמה סובב? - ארבע אמות בר מאמה יסוד ואמה סובב.
בר מאמה יסוד ואמה סובב - ומלמעלה בראש המזבח קחשיב להו ונמצא לפני הפתח שהרי נמשך ו' אמות ולא הוזכרו ד' אמות אלו אלא לקרבן לפתח דבציר מהכי לאו כנגד הפתח הוא:
ונוקמה כרבי יוסי ובממוצע?
ונוקמה כר' יוסי באמצע - למה לך למשקלה מרבי יוסי דשמעת ליה דאמר אין ניתנין אלא בסמוך שאין לפנים מכדי להיסתר דוקיא דרבי זירא קא אתית דבעי למידק מיניה לרבי יוסי דכוליה מזבח בצפון קאי אימא הכי לעולם קסבר חציו בדרום וחציו בצפון ומי סברת בהדי אמה יסוד כו':
משום דרבי יהודה שמענא ליה ממוצע בהדיא.
ומשני לרבי יהודה שמעינן לה ממוצע בהדיא - ואי משום דאיירי רבי יוסי בניטלין בפנים וניתנין בחוץ וניטלין בחוץ וניתנין בפנים הא כולי עלמא אית להו:
ורב שרביא אמר: הא מני רבי יוסי הגלילי היא.
ורב שרביא אמר - ד' אמות דקתני בהדי אמה יסוד ואמה סובב קאמר ודוק מינה כדקאמרת דמזבח בצפון קאי ומיהו לרבי יוחנן לא תסייעיה מינה דנימא רבי יוסי בן חלפתא היא משום דשמעינן ליה דאיירי בניטלין וניתנין דההוא לכולי עלמא אית להו והא דתמיד כרבי יוסי הגלילי מוקמינן דשמעינן ליה דאמר מזבח בצפון קאי אבל לרבי יוסי סתמא דהוא רבי יוסי בן חלפתא דלא שמעת ליה דאמר לא תוקמה דדלמא כרבי יהודה ס"ל:
דתניא רבי יוסי הגלילי אומר: מתוך שנאמר (שמות מ, ז)
מתוך שנאמר - בכיור בין אהל מועד ובין המזבח וכתוב אחד אומר
"ונתת את הכיור בין אהל מועד וגומר" (שמות מ, ו)
"ואת