ידלקו
ידלקו - דכתיב פן תוקדש תוקד אש:
נתערבו באחרים (ואחרים באחרים) - כולן ידלקו. דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתים.
באחד ומאתים - זו היא עליית ערלה וכלאי הכרם דתרומה עולה באחד ומאה וכיון שכפל את האיסור שאיסורו איסור הנאה כפל את העלייה הכי תניא לה בספרי גבי מכל חלבו את מקדשו ממנו דמשתעי בתרומת מעשר שהיא אחד ממאה וקרי ליה מקדשו ומשמע שמקדשו מקדש את המתערבין בו:
שהיה רבי מאיר אומר: כל שדרכו למנות מקדש.
וחכמים אומרים: אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד.
אינו מקדש - אלא בטל:
אלא ששה דברים בלבד - הן שמקדשין את כל המתערבים בהן מתוך שהן גדולים ודמיהן יקרים וחשובין במינן:
רבי עקיבא אומר: שבעה.
ואלו הן: אגוזי פרך ורימוני באדן
פרך ובדן - מקומות הן:
וחביות סתומות.
וחילפי תרדין וקילחי כרוב.
חילפי תרדין וקלחי כרוב - לשון קלח בירק שלו:
ודלעת יונית.
ר' עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית.
הראוי לערלה - ערלה.
כל הראוי לערלה ערלה - מה שיש באילן מין אילן וראוי לערלה מקדש את עירובו באיסור ערלה:
הראוי לכלאי הכרם - כלאי הכרם.
ואיתמר עלה. רבי יוחנן אמר: את שדרכו למנות שנינו.
רשב"ל אומר: כל שדרכו למנות שנינו.
הניחא לריש לקיש אלא לרבי יוחנן מאי איכא למימר?
אמר רב פפא: האי תנא, תנא דליטרא קציעות הוא. דאמר: