חייב - לרבנן דלא בעו כולו מתיר ורבי אלעזר נמי מודה בה כדאמרינן בגמרא:

מי החג - שנתמלאו לשם ניסוך המים בחג הסוכות:

שירי הדם - של חטאות הטעונין שפיכה ליסוד שהקריב בחוץ חייב דקסבר שירים מעכבין הילכך מתקבלים בפנים וזריקה גמורה הן:

גמ' מודה ר' אלעזר בדמים - ואפי' בחטאות הפנימיות דהא בפנים אם נשפך הדם אחר שנתן מתנה אחת מהניא הך דיהבה ומביא פר אחר ומתחיל ממקום שפסק:

דתנן כו' - במסכת יומא בהוציאו לו (דף ס.):

יודפאה - דמן יודפת:

ניסוך המים דאורייתא - הילכך בחוץ נמי מיחייב עלה:

אמר ליה ריש לקיש - אי רבי אלעזר מההוא קרא יליף ובההוא קרא מים ויין איתקוש אלמא שלשת לוגין בעינן כנסכי יין של עולת התמיד:

והא ר' אלעזר מי החג קאמר - ואפילו פחות משלשת לוגין דאיכא למאן דאמר סוכה (דף מח.) בלוג היה מנסך:

בחג קאמר - בלשון קושיא גרסינן ליה:

אישתמיטתיה - למנחם יודפאה:

הא דא"ר יוחנן כו' - אלמא לכולי עלמא דאורייתא הוא הילכך איכא למ"ד בלוג גמירי לה או אין להם שיעור:

[מאי בינייהו] - במאי קמיפלגי ומאי קא אתי רבי אלעזר למימר:

ביש שיעור למים - דקאמר תנא קמא המנסך שלשת לוגין חייב והוא הדין יותר משלשת לוגין דיש בכלל מאתים מנה ואף על גב דמלינהו בכלי גדול קדשינהו כלי דאין שיעור למי  החג למעלה ואתא רבי אלעזר למימר והוא שמילאן לשם חג כדרך מילואן דהיינו שלשת לוגין ותו לא כדתנן (שם) צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין ממלא מן השילוח אבל אי הוי טפי לא קדשינהו כלי דלא חזו ליה דיש שיעור למים ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להם: