מילקי נמי לילקי?
מילקי נמי לילקי - השוחט מחוסר זמן דהא משכן דגלגל דהיא במת ציבור פנים הוא שאהל מועד של מדבר היה שם וקאמר רחמנא ביה נמי לא תעשון:
אלמה אמר רבי זירא: הכתוב נתקו לעשה?
אלמה אמר רבי זירא - בפ' אותו ואת בנו (חולין פ:) דקתני קדשים בפנים סופג את הארבעים משום לאו דאותו ואת בנו והוינן בה ונילקי נמי משום לאו דמחוסר זמן דתניא מנין שכל הפסולים שבשור ושבשה שהן בלא ירצה ת"ל ושור ושה שרוע וקלוט ומחוסר זמן פסול הוא ומשני ר' זירא הנח לאו דמחוסר זמן דהכתוב נתקו לעשה דכתיב ביה עשה יתירא כדמפרש התם למימרא שהוציאו ונתקו מכלל לאו דלא קאי עליה בלאו דשאר פסולין והשתא דאמרת הכא לאו בהדיא כתיב ביה נילקי עליה:
הני מילי לרבנן לרבי שמעון הכי נמי.
(דלמא) ה"מ - דמשני נמי התם דלא לקי לרבנן דפליגי עליה דרבי שמעון דלא דרשי להאי לא תעשה למחוסר זמן דההוא דאותו ואת בנו דשני ר' זירא עלה מיתוקמא התם דלא כר"ש אבל לר' שמעון ה"נ דלקי אלאו דמחוסר זמן בפנים:
רב נחמן בר יצחק אמר פנים דגלגל לגבי שילה כחוץ דמי.
רב נחמן בר יצחק אמר - לר' שמעון נמי לא לקי אמחוסר זמן בפנים דגלגל לגבי שילה חוץ הוא לגבי חובות הואיל דאינו כשר להקרבתו הלכך בחוץ הוא דאשכחן ביה לא תעשה משום איסור במה ולא בפנים:
רבה אמר: טעמיה דרבי שמעון כדתניא: רבי שמעון אומר מנין לזובח פסח בבמת יחיד בשעת איסור הבמות שהוא בלא תעשה? ת"ל: (דברים טז, ה) "לא תוכל לזבוח את הפסח".
יכול אף בשעת היתר הבמות כן? ת"ל: "באחד שעריך" - לא אמרתי לך אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד.
אימת? אי נימא אחר חצות
אחר חצות - די"ד דמטי זימניה:
כרת נמי מחייב?
כרת נמי ניחייב - דהא מתקבל בפנים:
אלא לאו קודם חצות.
קודם חצות - דהוי מחוסר זמן לשמו:
לעולם לאחר חצות, ובשעת היתר הבמות קאי.
בשעת היתר הבמות קאמר - כמו בגלגל ונוב וגבעון דהותרו במות יחיד לעולה ושלמים ואשמעינן קרא דלגבי חובות איכא לא תעשה ולאו משום מחוסר זמן דהא חזו השתא בבמה גדולה:
והא בשעת איסור הבמות קאמר?
איסור במה לו
איסור במה לו - לקרבן זה:
היתר במה לחבירו:
היתר במה לחבירו - לעולה ושלמים דנדר ונדבה וסיפא ה"ק יכול אף בשעה שהוא מותר בבמה כגון קודם חצות שהוא לשלמים ת"ל כו' בשער אחד בבמה גדולה לשחוט פסחיהם:
מחוסר זמן כו':
והני בני אשמות נינהו?
אמר זעירי: תני מצורע בהדייהו:
עולותיהן ושלמיהן:
והני בני שלמים נינהו?
אמר רב ששת תני נזיר.
דזעירי קבעוה תנאי.
דזעירי קבעוה תנאי - למיתני במתניתין מצורע בהדיא:
דרב ששת לא קבעוה תנאי.
דרב ששת לא קבעוה תנאי - ומיהו אנן משנינן לה בגמרא וקבעינן לה בגמ' הכי ככל חסורי מחסרא דהש"ס:
א"ר חלקיה (דבי) רב טובי:
רב חלקיה - אאשם קאי ולא אחטאת דאילו חטאת פסולה שלא לשמו בפנים:
לא שנו
לא שנו - דפטור בחוץ:
אלא לשמו,
אלא לשמו - ואפילו סתמא דבהאי שמא אינו מתקבל עכשיו בפנים:
אבל שלא לשמו חייב - הואיל וראוי לשלא לשמו בפנים.
אבל שלא לשמו - כגון לשם עולה ובשם זה הוא ראוי לבא לפנים דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין חוץ מן הפסח והחטאת:
אי הכי לשמו נמי ניחייב, הואיל וראוי לשלא לשמו?
אי הכי כי שחיט ליה לשמו בחוץ נמי ניחייב - דהא ראוי היה לעקור שם זה ממנו ולבא לפנים:
בפנים בעי עקירה
מחוסר עקירה - וכל כמה דלא איעקר שם אשם מיניה סתמיה לאו למיעקר קאי ולא ראוי הוא:
מתקיף לה רב הונא וכי יש לך דבר שאינו כשר לשמו
וכי יש לך דבר שאינו כשר לשמו - לפנים:
וכשר שלא לשמו?
וכשר שלא לשמו - אפי' דקי"ל לעיל (דף ב.) כל הזבחים כשרין שלא לשמן ה"מ היכא דכשרין לשמן אבל מחוסר זמן בבעלים זה שאינו כשר לשמו היאך יוכשר שלא לשמו:
ולא?!
והרי