שהכניסה - גרס בדרבי אלעזר שהכניסה לאחר ששחטה בחוץ קלטוה מחיצות לכל דבר גרס במסכת מעילה (דף ג.) אלמא אף קדשים שנשחטו בבמה קטנה שהקריבן בגדולה כל  דין במה גדולה נוהג בהן ושמעינן מינה נמי דבשעת היתר במה נמי לא נשתנה דין גדולה מהלכתא ושתיהן הלשונות דרמי בר חמא פליגי אדרבי אלעזר:

שהכניסה לפנים - אחר ששחטה בחוץ וחזר והוציאה:

מהו - מי נהוג בה דין קדשי במה גדולה ליטעון בתרומת חזה ושוק וצריך להחזירה לפנים או לא:

ה"ג דתנן קדשי קדשים כו' - ולא גרסינן דאיתמר ולא גרס אם עלו לא ירדו ומשנה היא במסכת מעילה:

מועלין בהן - ולא אמרינן כמאן דחנקינון דמי והוי להו כקדשים שמתו דיצאו מידי מעילה כדתניא במסכת מעילה: ה"ג במסכת מעילה והכי נמי גרסינן לה לאו היינו דרבה ורב יוסף  דתנן קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהם ואיבעיא להו עלו מהו שירדו רבה אמר ירדו ורב יוסף אמר אם עלו לא ירדו רבה אמר ירדו דלא דמו לשאר פסולין שפסולן בקדש אלא כמאן דחנקינון דמי אלמא לרבה לא אמרינן קלוט לרב יוסף אמרינן קלוט:

דלא חזי לא מקדש - דתניא בפ' המזבח [מקדש] (לעיל פג:) מתוך שנאמר כל הנוגע במזבח יקדש שומע אני בין ראוי בין שאינו ראוי ת"ל עולה והני לאו ראוי נינהו דלרבה כמאן  דחנקינון דמי:

דחד מקום הוא - שהרי בעזרה נשחטו:

דבעי רבי ינאי אברי עולת במת יחיד שעלו למזבח מהו שירדו - ה"ג ובמעילה (דף ג:) נמי הכי גרס לה אבל לא ברבי ינאי גרס לה התם:

אברי עולה שנשחטה בבמת יחיד - שלא במקומה הוא לגבי במה גדולה כקדשי קדשים ששחטן בדרום: ה"ג איתמר עולת במת יחיד ששחטה בלילה רב אמר כשר ושמואל אמר  פסול וקמיפלגי בהא דרבי אלעזר רמי כתיב גולו אלי היום אבן גדולה בעוד שהוא יום אלמא דלילה פסולה בבמה קטנה והתם במה קטנה הואי שהרי במלחמה היו רודפים אחרי פלשתים וכתיב סיפא דקרא ויגישו כל העם איש שורו בידו הלילה:

רב משני כאן בקדשי במה גדולה - שהוקדשו ליקרב בבמה גדולה ואע"ג דאקרבינהו בבמה קטנה בעינן יום:

כאן בקדשי במה קטנה - קרבו בלילה: ושמואל משני הא דכתיב יום אקדשים קאי ואפילו בקדשי במה קטנה בעינן יום הא דכתיב לילה בחולין:

במדבר - סיני:

מאהל מועד ואילך - ששם נאמר בויקרא:

קרן וכבש ויסוד וריבוע - ילפינן להו בפרק קדשי קדשים (לעיל סב.) ובמזבח של משכן כתיב כיור וכן בין אהל מועד ובין המזבח כתיב ביה (שמות ל):

חזה ושוק - תנופה לפני ה' כתיב בהו (ויקרא ז):

שחיטה הפשט וניתוח כו' - דלא אשכחן בהו מיעוטא:

דם - לזריקה מתיר את הבשר בזריקה ומקמי זריקה אסירא:

ומפגל - פיגול נוהג בהן כדיליף לקמן:

ומומין - דלא אשכחן דשרינהו בקטנה:

וזמן - לאכילה:

אבל הזמן והנותר והטמא כו' - סיפא דמתני' היא ולא בברייתא הוא:

מנין לעשות זמן - להיות נפסל בנותר:

הלן - היינו נותר:

והיוצא ישרף - נפקא לן בפסחים (דף פב.) מהן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה היתה לפיכך אכל תאכלו אותה הא אם לא היתה פנימה ראויה היא לישרף:

מה יוצא כשר בבמה - קטנה שהרי כשירה בלא מחיצות אף לן כשר ומעתה לא יהא הזמן פוסל דהא אתיא מהאי דינא כדאמרן:

ודין הוא - מדרך אחרת שיהא הזמן פוסל בה: