צורת הדף באתר היברובוקס

אלא לרבי יוחנן קשיא תנאי היא דתניא שבגג ושבחורבה מביא וקורא שבעציץ ושבספינה אינו מביא כל עיקר:

וכולן אינן באות אלא מן המובחר כו':

אמרי ליה יוחנא וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים^[1] אמר להו אמרי אינשי למתא ירקא ירקא שקול:

מתני' אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחים ולא מבית האילן ואם הביא כשר כיצד הוא עושה נרה שנה ראשונה ובשנה שניה זורעה קודם לפסח שבעים יום והוא עושה סולת מרובה כיצד בודק הגזבר מכניס ידו לתוכן עלה בה אבק פסולה עד שינפנה ואם התליעה פסולה:

גמ' כיצד עושה נרה שנה ראשונה איבעיא להו היכי קאמר נרה שנה ראשונה ושניה נרה וזורעה או דלמא נרה שנה ראשונה ושניה זורעה בלא נרה תא שמע דתניא אמר רבי יוסי אף  חיטי כרזיים וכפר אחים אלמלא סמוכות לירושלים היו מביאין מהן לפי שאין מביאין את העומר אלא מן השדות המודרמות והמנונרות לכך שבהן חמה זורחת ומהן חמה שוקעת כיצד עושה נרה שנה ראשונה ושניה חורש ושונה וזורעה קודם לפסח שבעים יום כדי שתהא סמוכה לחמה ועושה קנה זרת ושיבולת זרתיים וקוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן ומרקד ומביא אצל גזבר וגזבר מכניס ידו לתוכה אם עלתה בה אבק אומר לו חזור ונפה אותה שניה משום רבי נתן אמרו גזבר סך ידו שמן ומכניס לתוכה עד שמעלה כל אבקה קתני מיהת חורש ושונה ולטעמיך מתניתין לא קתני שונה

אלא לרבי יוחנן - דאמר לא קדש והא הכא דלדברי הכל קדש בחורבה עבודה וכל הני אע"פ שאינן מובחרים (דהא) לדברי הכל מביא וקורא:

תנאי היא - דאיכא תנא דאמר שבעציץ ושבספינה אינו מביא והוא הדין לתמרים שבהרים ושבעמקים ורבי יוחנן דאמר כי האי תנא:

א"ל יוחנא וממרא - ראשי מכשפים של מצרים למשה רבינו כשהתחיל לעשות האותות לעיני פרעה שהיו סבורין שהיה עושה אותם על ידי כשוף:

תבן אתה מכניס לעפריים - עפריים שהוא מקום הרבה תבואה אתה מביא לשם תבואה למכור בתמיה כך ארץ מצרים שהיא מלאה כשפים אתה בא לשם לעסוק בכשפים:

אמר להם למתא ירקא ירקא שקול - לעיר שגדל שם ירק הרבה הבא ירק שלך למכור לפי שמתקבצין שם הכל לקנות הם אמרו לו דברי ליצנות והוא השיב להם בענינם:

מתני' לא מבית הזבל - משדה הצריכה לזבל:

ולא מבית האילן - משדה שיש בו אילנות לפי שהאילנות עושים לה צל ואין התבואה גדלה יפה:

כיצד הוא עושה - לשדה שמביא ממנה סלת:

נרה שנה ראשונה - ומניחה בורה:

[זורעה] קודם לפסח ע' יום - שכבר יש כח לחמה שזורחת עליה:

כיצד הוא בודק - שלא יהא אבק בסלת:

גמ' כרזיים - של אותו מקום:

אלמלא שהן סמוכות לירושלים - הרבה והן עומדות בין ההרים דכתיב (תהלים קכה) ירושלים הרים סביב לה:

היו מביאין מהן - לפי שהן עומדות בדרום:

המודרמות - שבדרום:

שבהן החמה זורחת - כל היום:

המנונרות - חרושות הרבה לכך:

וזורעה קודם לפסח שבעים יום - שכבר מתחלת החמה לזרוח בקרן מזרחית צפונית וכשזורחת מושך העמוד מיד לדרום וכל היום היא זורחת לדרום:

סך ידו שמן ומכניס בסלת - וכך בודקה יפה שאם יש בה אבק מידבק בשמן:

קתני מיהא ושניה חורש ושונה - וזורעה ותפשוט מהא מתני' דבשניה נמי נרה:

וליטעמיך - היכי תפשוט הא במתניתין לא קתני שונה

רש"י מכ"י רבינו בצלאל אשכנזי ז"לאלא לר' יוחנן קשיא. [דאמר] פירות [שבעמקים לא קדיש] בבכורים [דהא סבירא] להו להני [תנאי דקדיש בכורים] הבאה [מהגדל] בגג ובחורבה ובספינה: תנאי [היא דאיכא] תנא דאמר [כוותי'] דר' יוחנן:

שבגג - גג המערה שדה מעליא:

שבחורבה - חורבה עבודה שדה מעליא מביא וקורא:

שבעציץ ושבספינה אינו מביא כל עיקר - דרעים נינהו דומיא דתמרים שבהרים דר' יוחנן:

יוחנא וממרא - הם חרטומי מצרים אמרו למשה כשהיו עושה [המופתים] תבן אתה מכניס לעפריים משל הוא שהמביא תבן למכור לעפריים משוגע הוא שיש שם תבן הרבה  במחנייתן אף אתה עושה מכשפות [במצרים] ואין מכשפים במצרים כמותינו:

למתא ירקא ירקא שקיל - לעיר שגדל בה הרבה ירק [תביא] ירק לשם למכור שכל הצריך לקנות נפנה לשם כלומר [אנא] נמי שפיר עביד [דאתאי] למתא:

מתני' אין מביאין - עומר [ושתי] הלחם:

לא מבית הזבלים - משדה (שצבורה) [שצריכה] לזבל שמא לא נזדבלה כל צרכה ונמצאו כל פירותיה כחושין ל"א שהזבל מבאיש ומקלקל טעם הפירות:

ולא מבית האילן - מתבואה שבין האילנות מפני שהאילנות יונקים הקרקע ומכחישים את הזרעים:

נרה - חורש ואינו זורע:

ובשניה זורעה - דהיינו חרושה פעמים:

קודם לפסח שבעים יום - מפרש בגמרא:

כיצד בודק - את הסולת אם מנופה כל צרכה אם לאו:

עלה בה - בידו:

אבק - קמח דק וגרוע הוא:

גמ' ושניה זורעה בלא נרה - שלא היה נרה בראש השנה לבד מן החרישה שחורש בשעת זריעה:

ברזיים וכפר אחים - [שמות] מקומזת הם:

אלמלי סמוכות לירושלים - שהי' בהרים כדכתיב ירושלים הרים סביב לה ובהרים חמה מקדרת ומשביח את הפירות כדכתיב וממגד תבואות שמש היו מביאין מהן ל"א אלמלי  סמוכות לירושלים דאין מעבירין על המצות כדאמרי' בפרק ר' ישמעאל:

המודרמות - שעומדות בדרומה של ארץ ישראל שהחמה כל ימות החורף רוב היום היא עומדת בדרום:

והמנונרות - כמו נירו לכם ניר שנחרש לשם עומר:

ומהם חמה שוקעת - סמוך לשקיעתה זורחת עליהם כדקי"ל הולך דרום וביום תקופת טבת חמה זורחת בקרן דרומית מזרחית ושוקעת במערבית דרומית ומכאן ואילך עומדת  (מערב) [חמה] במזרח ומתרחקת מן הדרום ועמוד החמה זורח על הדרום וכל היום כולו נמשכת והולכת לדרום וממתקת את התבואה:

שתהא סמוכה לחמה - לגבורת החמה ביום שכשנמשך לצד [צפון] בימות הקיץ החמה מתגברת והולכת ומש"ה לא הי' זורעה בתחלת התקופה שאין החמה בגבורה:

קנה זרת ושיבולת - ראש השיבולת ששם (החיטים) [הגרעינים] זרתיים:

קתני מיהא - משמע נרה אף בשניה והיינו נמי מתני' וש"מ הכי קתני מתני' נרה ראשונה ושניה:

ולטעמיך - דפשטת למתניתין מיהא קא קשיין אהדדי דהכא שונה דמשמע שתי פעמים נרה בשניה