צורת הדף באתר היברובוקס

ברייתא קתני שונה הא לא קשיא כאן בעבודה כאן בשאינה עבודה מאי הוי עלה תא שמע דתניא ניר חציה וזורע חציה ניר חציה וזורע חציה אמר רבי יוחנן אין מביאין את העומר אלא מן השדות המודרמות שבארץ ישראל שבהן חמה זורחת ומהן חמה שוקעת תניא נמי הכי אבא שאול אומר עומר היה בא מבקעת בית מקלה כבת ג' סאין היתה ושדה מודרמת היתה ובה חמה זורחת וממנה חמה שוקעת ניר חציה וזורע חציה ניר חציה וזורע חציה רב חלקיה בר טובי הוה ליה קרנא דארעא ניר חציה וזרע חציה ניר חציה וזרע חציה ועבדה על חד תרי ומזבין להו לחיטי לסמידא:

ואם התליעה פסולה:

תנו רבנן סולת שהתליעה רובה פסולה וחיטין שהתליעו רובן פסולות בעי רבי ירמיה ברוב חטה או ברוב סאה תיקו:

בעי רבא הקדישן מהו שילקה עליהן משום בעל מום כיון דפסיל כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה תיקו:

תנן התם כל עץ שנמצא בו תולעת פסול לגבי מזבח אמר שמואל לא שנו אלא לח אבל יבש גוררו וכשר בעי רבא הקדישו מהו שילקה עליו משום בעל מום כיון דפסול כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה תיקו:

מתני' תקוע אלפא לשמן אבא שאול אומר שניה לה רגב בעבר הירדן^[1] כל הארצות היו כשרות אלא מיכן היו מביאין אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחים ולא מן מה שנזרע ביניהם ואם הביא כשר אין מביאין אנפקטן ואם הביא כשר אין מביאין מן הגרגרין שנשרו במים ולא מן הכבשים ולא מן השלוקים ואם הביא פסול:

גמ' (שמואל ב יד, ב) וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה מאי שנא תקועה אמר רבי יוחנן מתוך שרגילין בשמן זית חכמה מצויה בהן:

תנו רבנן (דברים לג, כד) וטובל בשמן רגלו זה חלקו של אשר שמושך שמן כמעין אמרו פעם א' נצרכו להן אנשי לודקיא בשמן מינו להן פולמוסטוס אחד אמרו לו לך והבא לנו שמן במאה  ריבוא הלך לירושלים אמרו לו לך לצור הלך לצור אמרו לו לך לגוש חלב הלך לגוש חלב אמרו לו לך אצל פלוני לשדה הלז ומצאו שהיה עוזק תחת זיתיו אמר לו יש לך שמן במאה ריבוא שאני צריך אמר לו המתן לי עד שאסיים מלאכתי המתין עד שסיים מלאכתו לאחר שסיים מלאכתו הפשיל כליו לאחוריו והיה מסקל ובא בדרך אמר לו יש לך שמן במאה ריבוא כמדומה אני ששחוק שחקו בי היהודים כיון שהגיע לעירו הוציאה לו שפחתו קומקמום של חמין ורחץ בו ידיו ורגליו הוציאה לו ספל של זהב מליאה שמן וטבל בו ידיו ורגליו לקיים מה שנאמר וטובל בשמן רגלו לאחר שאכלו ושתו מדד לו שמן במאה ריבוא אמר לו כלום אתה צריך ליותר אמר לו הן אלא שאין לי דמים אמר לו אם אתה רוצה ליקח קח ואני אלך עמך ואטול דמיו מדד לו שמן בשמונה עשר ריבוא אמרו לא הניח אותו האיש לא סוס ולא פרד ולא גמל ולא חמור בארץ ישראל שלא שכרו כיון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקלסו אמר להם לא לי קלסוני אלא לזה שבא עמי שמדד לי שמן במאה ריבוא והרי נושה בי בשמונה עשרה ריבוא לקיים מה שנאמר (משלי יג, ז) יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב:

אין מביאין לא מבית הזבלים:

והתניא אין מביאין אנפקטן

וברייתא קתני שונה:

הא לא קשיא - מתניתין דקתני נרה שנה ראשונה ולא קתני (ושניה חורש) ושונה היינו שכבר היתה עבודה שנה ראשונה ועכשיו נוחה ליגדל יותר וברייתא דקתני חורש ושונה וזורעה  היינו משום שלא היתה עבודה קודם שנה ראשונה אבל מתני' אם היתה עבודה לא ידענא אם חורש ושונה בשניה אם לא דהא לא קתני לא חורש ולא שונה ומאי הוי עלה:

ניר חציה וזורע חציה - כגון שנרה כולה בשנה ראשונה וזרע חציה ובשניה ניר חציה וזורע חציה מה שנר בשנה ראשונה ובשנה שלישית זורע מה שנר בשניה ונר מה שזורע בשניה  וכן יעשה מכאן ואילך בכל שנה נר חציה וזורע חציה ותפשוט מינה דבשניה זורעה בלא נרה והאי דאין זורעה כולה (בשנה שלישית) היינו לפי שאין כח בקרקע להיזרע כולה בכל שנה:

כמין שלשה סאין היתה - גדל בשנה כשיעור שצריך לקצור לצורך העומר:

קרנא דארעא - חתיכת שדה:

בעי רבי ירמיה - הא דקתני חיטין שהתליעו רובן פסולין:

ברוב חטה - שאינה פסולה עד שיתליע רוב כל חטה:

הקדישן - לצורך מנחות:

מהו שילקה עליהן משום מקדיש בעל מום - דהכי אמר רבי במסכת תמורה (דף ו:) שהמקדיש בעלי מומין לוקה:

אלא לח - לפי שלח אינו יכול לגרר ממנו מה שהתליע כמו היבש:

הקדיש - לעצים שהתליעו:

מתני' ולא מן מה שנזרע ביניהם - מן הזיתים שנזרעו זרעים ביניהם לפי שהזרעים מכחישים לאילנות:

אנפקטן - מה שלא נתבשל יפה:

אין מביאין מן הגרגרין - של זיתים שנפלו ונשרו במים ושהו בהם הרבה או שנכבשו או שנשלקו לפי שאין שומנם יפה יפה ענין אחר מן הגרגרים שנשרו אין מביאין מאותן זיתים  שאין מוציאין שמנה אלא א"כ נשרו במים או שצריך לשולקן או לכובשן קודם שיוציאו שומנן:

גמ' פולמוסטוס - שליח עובד כוכבים:

צור - הוא שכונת עיירות שבארץ ישראל:

עוזק - שחופר סביב הזית כעין טבעת כמו עיזקתא:

הפשיל כליו לאחוריו - כמו שכיר עני:

והיה מסקל - השליך האבנים מן הפרדס:

לקלסו - לשבחו על שקנה להם כל כך:

יש מתעשר ואין כל - שנוהג בעצמו כעשיר ואין לו כלום:

מתרושש - ויש נוהג כעני ויש לו הון רב כגון זה שהיה עשיר גדול והוא עושה עבודת שדהו בעצמו כמו עני:

רש"י מכ"י רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל

ובמתניתין [נרה בשניה אינו] מזכיר: בעבודה - [שנרה] אחת בשנה [ראשונה] וברייתא [באינה] עבודה [שלא נרה שנה] ראשונה:

מאי הוי עלה - דבעיא הני שנויי [שנויי] נינהו: ת"ש [דלא נרה] אלא בשנה [ראשונה]:

נר חציה - חציה דשנה [ראשונה] חורשה כולה וזורע חציה [ומניח] חציה ניר וכן [בשנה שניה] חורש כולה וזורע החצי שלא [זרע] אשתקד והחצי [שזרע] אשתקד מניח ניר בכל שנה  [זורע] ניר של אשתקד [ופשיט] דאין נרה אלא פעם אחת ולהכי אין זורעה כולה כאחת שאין דרך בני אדם [לזרוע] קרקעותיהם שנה אחר שנה מפני שמתישים את השדות לכך זורעה לחצאים ומרבים פירות בכל שנה:

שלש סאין היתה - השדה:

קרנא דארעא - [אלא] בקרן זויות [בדרומה] עומדת:

לסמידא - סולת למכור למנחות שאינו [בנמצא]:

ברוב חטה - [שרוב] החיטה התליע פסולה:

או ברוב סאה - רוב הסאה מתולעת אפילו יש שם חיטים [שלמים] בלא תולעת:

הקדישן - לאותן חיטין המתולעות:

מהו שילקה עליהם משום בעל מום - דקיי"ל בפ"ק דתמורה המקדיש בעלי מומין למזבח עובר בחמשה לאוין:

לח - אם התליע אין לו תקנה עוד דלח אי אפשר לגרור התולע:

מתני' מבית (השלחין) [הזבלים] - הן מאוסים:

ולא ממה שנזרע ביניהם - שהזרעים מכחישים את הזיתים ואין השמן מעולה:

אנפקינין - מפרש בגמרא:

שנשרו במים - (שהיו המים) [שהמים] מקלקלין את השמן: גמ' חכמה מצוייה בהם שמן זית מפקח את הלב:

פולמוסטוס - עובד כוכבים ממונה:

במאה ריבוא - מנים:

לגוש חלב - שם מקום ובחלקו של אשר:

עוזק - אותו יהודי היה חופר ועודר תחת זיתיו:

מסקל - מפנה אבנים מן השדה ומתוך כך נדמה לו לאותו פולמוסטוס שהוא עני:

קומקום - יורה קטנה:

מתעשר - מראה עצמו כעושר ואין לו כלום. מתרושש. מראה עצמו כרש כגון זה שהיה מסקל וחופר תחת זיתיו: