צורת הדף

ואפילו מלא חרדל.

ואפילו מלא חרדל - שהכלי אינו נוגע בכולו אלא במה שסמוך לדפנות והאמצעיים מיטמאין מן האויר. ואי אתה יכול לומר שזה מטמא את זה שהרי אין כביצה בכל אחד. ועוד אין אוכל מטמא אוכל. ועוד אם כן זה שני וזה שלישי והשלישי לא יעשה רביעי לטמא את האמצעיים:

א"ל רב אדא בר אהבה לרבא: ויהא כלי חרס מיטמא מגבו

ויהא כלי חרס מיטמא מגבו - בנגיעה:

מק"ו?

מק"ו - דתוכו גלי לך קרא מה שאין כן בשאר כלים, וגבו בנגיעה ליתי בק"ו מה כלי שטף שאין מיטמאין מאוירן בלא נגיעה, כדיליף לקמיה תוכו של זה ולא תוכו של אחר:

ומה כל הכלים שאין מיטמאין מאוירן מיטמאין מגבן

מיטמאין מגבן - בנגיעה, כדכתיב (ויקרא יא): וכל אשר יפול עליו וגו' עליו - משמע דנגע, ולא שנא גבו ולא שנא אוירו:

כלי חרס שמיטמא מאוירו אינו דין שיטמא מגבו?

אמר קרא (במדבר יט): וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו.

כלי פתוח - מדקפיד אפתיחה שמע מינה בכלי חרס קאי - דאיזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו באיזה כלים הרגילה תורה את הטומאה להשכים ולמהר ולבא דרך פתחו:

איזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו - הוי אומר זה כלי חרס.

הוי אומר זה כלי חרס - דכתב לך בגויה בדוכתא אחריתי: אל תוכו:

וכי אין צמיד פתיל עליו הוא דטמא הא יש צמיד פתיל עליו טהור.

הא יש צמיד פתיל עליו - שמצומדת מגופתו עליו לפיו יפה:

פתיל - מגופו:

טהור - ואף על פי שהוא באהל המת דקרא באהל המת מישתעי, אלמא לא נטמא מגבו:

ויהיו כל הכלים מיטמאין מאוירן מק"ו?

ומה כלי חרס שאין מיטמא מגבו

ומה כלי חרס שאין מיטמא מגבו - כדאמרן:

מיטמא מאוירו.

כל הכלים שמיטמאין מגבן - אינו דין שמיטמאין מאוירן?

אמר קרא: תוכו - תוכו של זה ולא תוכו של אחר.

והני תוכו הא דרשינהו

ומה כלי חרס שאין מיטמא מגבו - כדאמרן:

ארבעה תוכו כתיבי (ויקרא יא): תוכו תוך תוכו תוך

ארבעה קראי כתיבי - תרי תוכו, ובכל חד הוה מצי למיכתב תוך וכתב תוכו:

חד לגופיה

חד לגופיה - תוך האמור לטמא לגופיה אתא שיטמא הכלי כל אוכלין ומשקין שבאוירו אע"פ שלא נגע:

וחד לג"ש

וחד לג"ש - ללמוד על הכלי שיקבל טומאה מן האויר אע"פ שלא נגע בו השרץ כדאמרינן לעיל (דף כד:) נאמר תוכו לטמא כו':

וחד תוכו של זה ולא תוכו של אחר.

וחד תוכו ולא תוך תוכו,

תוכו ולא תוך תוכו ואפילו כלי שטף מציל - אם היה כלי מונח בתוך כלי חרס ופי הפנימי למעלה מפי החיצון כדמפרש בתורת כהנים ואוכלים ומשקין בפנימי וטומאה באויר החיצון אין האוכלין טמאין דלאו תוכו דכלי חרס נינהו אלא תוך תוכו ואפילו כלי שטף מציל ולא מיבעיא פנימי אם גם הוא של חרס דמציל דכיון דאינו מיטמא מגבו לא נטמא וחוצץ בפני הטומאה שבאויר החיצון. אלא אפילו כלי שטף דמיטמא מגבו ואיכא למימר לא יחוץ בפני הטומאה מציל על האוכלין שבתוכו שהרי גם הוא לא נטמא וחוצץ דאי משום דנגע בחיצון חיצון ראשון הוא ואין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה ואי משום דקאי באויר כלי חרס וכתיב וכל אשר בתוכו יטמא ה"מ אוכלין ומשקין אבל כלים אין מיטמאין. דתניא בפסחים (דף כ.): יכול יהו כל הכלים מיטמאין מאויר כלי חרס ת"ל כל אשר בתוכו יטמא וסמיך ליה מכל האוכל אשר יאכל - אוכל ומשקין מיטמאין מאויר כלי חרס ואין כל הכלים מיטמאין מאויר כלי חרס:

ואפילו כלי שטף.

כלי שטף - כל שאר כלים שאינם כלי חרס מיקרו כלי שטף על שם שיש להם טהרה במקוה:

ולא יהו כל הכלים מיטמאין מגבן אלא מתוכן ובנגיעה

אלא מתוכן ובנגיעה - עד שיפול לתוכן ויגע בהן ונימא דהאי אשר יפול עליו על שוליו ועל דופנותיו מתוכו קאמר:

מק"ו

ומה כלי חרס שמיטמא מאוירו

מק"ו ומה כלי חרס שמיטמא מאוירו - בלא נגיעה:

אינו מיטמא מגבו

אין מיטמא מגבו - אפילו בנגיעה כו':

כל הכלים שאין מיטמאין מאוירן אינו דין שאין מיטמאין מגבן?

אמר קרא (במדבר יט): וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא.

אמר קרא וכל כלי פתוח - דמדאדכר פתיחה בכלי חרס קאמר וכתיב הוא למימרא דהאי הוא דתלייה רחמנא בצמיד פתיל מכלל דאינך אפילו יש צמיד פתיל עליהן טמאין אלמא מגבן נטמאו:

האי הוא דכי אין צמיד פתיל עליו טמא הא יש צמיד פתיל עליו טהור.

הא כל הכלים בין שיש צמיד פתיל עליהם בין שאין צמיד פתיל עליהם מיטמאין:

משנה

טהור בכלי עץ - טמא בכלי מתכות

טהור בכלי מתכות - טמא בכלי עץ:

גמרא

תנו רבנן גולמי כלי עץ - טמאין

גולמי - שלא נגמרה כל מלאכתן כדמפרש ואזיל אבל נגמרה חקיקתן וראויין הן לתשמישן:

פשוטיהן - טהורין

פשוטיהן - אפילו נגמרה מלאכתן:

טהורין - דאיתקש עץ לשק דכתיב (ויקרא יא) מכל כלי עץ או בגד או עור או שק מה שק מטלטל מלא וריקן אף כל מטלטל מלא וריקן:

גולמי כלי מתכות - טהורין

גולמי כלי מתכות טהורין - ולקמן מפרש טעמא:

פשוטיהן - טמאין.

פשוטיהן טמאין - אם נגמרה כל מלאכתן. דכלי מתכות לא איתקוש לשק וטומאת כלי מתכות כתוב בפרשת מדין (במדבר לא) אך את הזהב ואת הכסף וגו':

נמצא: טהור בכלי עץ - טמא בכלי מתכות.

טהור בכלי מתכות - טמא בכלי עץ.

ואלו הן גולמי כלי עץ כל שעתיד לשוף

לשוף - לשפשף בדבר המחליקן, ומצחצחן כמו שעושין בעשב שקורין אשפריל"א:

לשבץ

לשבץ - לשון משבצות מרמצן, עשויין כמזלגים קטנים כמו: ומפקי ליה ברמצא דפרזלא במסכת נדה (דף סב.): כלומר שמחוסרין לתקוע בהן מסמרות ומשבצות לנוי, כמו שעושים בארגז הנשים:

לגרר

לגרר - ברהיטנא להחליק:

לכרכב

לכרכב - שחוקק בהן חקיקות גדולות וכרכוב, כדרך שעושים בכיסוי תיבות וספסלים:

להטיח בטונס

להטיח בטונס - דג הוא. כמו ששנינו באלו טרפות (לקמן סו:): אפונס ואטונס, ושפין בעורו כלי עץ להחליק, וכדאמר בסנהדרין (דף כ:) משישפשף בעור הדג:

מחוסר כן

או שמחוסר כן - בסיס לישב עליו:

או אוגן

אוגן - שפה לפיו כמו שעושין לכלי ששותין בו יין לנוי:

או אוזן

אוזן - אנש"א בלע"ז כמו שעושין לקופה ולנפה:

טמא

מחוסר חטיטה

מחוסר חטיטה - טהור דלאו כלי הוא:

טהור^[1].

מחוסר חטיטה פשיטא?

לא צריכא דחק קפיזא בקבא

ואלו הן גולמי כלי מתכות כל שעתיד