צורת הדף

אתייקורי הוא דמתייקרו בי.

אתייקורי מתייקרי בי - נכבדין הם במה שאני סועד אצלם והנאתם היא ואין זו מתנה:

אמר רב יהודה אמר רב: ניקבה כנפה, 

כנפה - הגרגרת סביב סביב להיקפה נקבים דקים כנפה:

מצטרפים לרובא.

מצטרפין הנקבים לרובא - אילו היו כולן מחוברים יחד היה רובא נפסק טרפה:

מתיב רב ירמיה: "ובגולגולת שיש בה נקב אחד ארוך, אפילו יש בה נקבים הרבה, מצטרפים למלא מקדח".

ובגולגולת - לגבי אהל המת תניא (אהלות פ"ב משנה ג) בההיא דכמה חסרון בשדרה קתני סיפא: ובגולגולת כדי שינטל מן החי וימות הוי חסרון ולא מטמא. ואמרינן בבכורות (דף לח) כמה ינטל מן החי וימות כמלא מקדח של רופאים, ותני עלה דאם יש בו נקב אחד ארוך שאין עגול רואים אותו אם יתנו ארכו לעגלו והוי כמלא מקדח הוי חסרון או אפילו יש בו נקבים קטנים הרבה כולן מצטרפין לכמלא מקדח:

אלמא, כיון דשיעורה מלא מקדח, למלא מקדח מצטרפין. 

אלמא - כיון דשיעור חסרון גולגולת כמלא מקדח הוא מצטרפין נקבים הקטנים לכמלא מקדח כאילו הוי חד נקב ולא יהבינן בהו שיעורא אחרינא:

ה"נ כיון דשיעוריה כאיסר, לכאיסר מצטרפין?

והכא נמי - אע"ג דבפסוקות שיעורא לרובא גבי נקובה תנן במתניתין: (לקמן דף נד) עד כמה תחסר עד כאיסר האיטלקי - אלמא נקב הקנה טריפתו בכאיסר, וגבי נקבים קטנים בעי כאיסר לשעורינהו:

אישתמיטתיה 

אישתמיטתיה - להאי מקשה:

הא דאמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: "נקבים שיש בהן חסרון מצטרפין לכאיסר. ושאין בהן חסרון מצטרפין לרובא".

מצטרפין לרובא - דהוו כפסיקה בעלמא דלא מיחסרא וניקבה כנפה נמי בדליכא חסרון:

אמר רבה בר בר חנה א"ר יהושע בן לוי: ניטלה הימנה רצועה - 

ניטלה הימנה רצועה - לארכה דאיכא חסרון:

מצטרפת לכאיסר.

מצטרפת לכאיסר - אי כי מעגלת לה הויא איסר - טרפה:

בעא מיניה רבי יצחק בר נחמני מרבי יהושע בן לוי: ניקבה כנפה מהו?

אמר ליה: הרי אמרו: "נקבים שיש בהן חסרון מצטרפין לכאיסר. ושאין בהן חסרון מצטרפין לרובא".

בעופא מאי?

בעופא - נקבים דחסרון בעוף דליכא למימר בגרגרת דידיה כאיסר, בכמה הוי שיעוריה:

אמר רבי יצחק בר נחמני, לדידי מפרשא לי מיניה דרבי אלעזר: מקפלו, ומניחו על פי הקנה.

מקפלו - חותך למטה מן הנקבים ובצדיהם עד שיוכל לקפל הרצועה שהן בה כלפי פי הקנה ומניחו למקום הנקבים ע"פ הקנה:

אם חופה את רוב הקנה

אם חופה - בין הנקבים והשלם שבין נקב לנקב את רוב הקנה אע"ג דבנקבים גרידי ליכא רובא:

 - טרפה. 

טריפה - הואיל ויש בהן חסרון ושיעור סמיכת נקבים זה לזה כנפה דהא אניקבה כנפה קיימינן:

ואם לאו - כשרה.

אמר רב פפא: וסימניך, 

וסימניך - שלא תשכח שמועה זו ולא תימא כאיסר או מצטרפין לרובא:

נפיא.

נפיא - כעין שעושין הנפה שמניחין שם יריעות זנב הסוס על פי העוגל וזה סימן יהא לך נקבה כנפה שאלת ומעשה נפה השיבוך:

נפחתה כדלת?

נפחתה כמין דלת - ולא נטל הפחת אלא תלוי ועומד זקוף שם כעין דלת במזוזתו:

אמר רב נחמן: כדי שיכנס איסר לרחבו.

כדי שיכנס איסר לרחבו - ושיעור גדול הוא זה מאיסר. דהכא בעינן נכנס ויוצא משום דאין כאן חסרון והדלת סותם את הנקב: 

נסדקה?

נסדקה - לארכה. וקילא מכולהו דהיכא דנפסק לרחבה ברובא מתוך שהריאה מושכת למטה והצואר מושך למעלה ניתק והולך לגמרי ולא הדר חלים. שולדר"א בלע"ז. אבל לארכה כל כמה שהצואר נמשך הסדק סוגר והולך הלכך הדר חלים:

אמר רב: אפילו לא נשתייר בה אלא חוליא אחת למעלה וחוליא אחת למטה, כשרה.

חוליא - טבעת - שמעתי. ובעיני נראה שהן שלש טבעות כדאמרינן במנחות (דף לט) כדי שיכרוך וישנה וישלש הויא חוליא לגבי ציצית:

אמרוה קמיה דרבי יוחנן, אמר: מה חוליא ומה חוליא דקאמר רב?

מה חוליא ומה חוליא - למה לכם החוליות הללו דקאמר רב:

אלא אימא אפילו לא נשתייר בה אלא משהו למעלה ומשהו למטה - כשרה.

אמרוה קמיה דרבי יוחנן משמיה דרבי יונתן הכי.

הכי גרסינן אמרוה קמיה דרבי יוחנן משמיה דרבי יונתן הכי - ולא גרסינן איכא דאמרי:

הכי - כדקאמר רבי יוחנן משהו למעלה ומשהו למטה, אמרוה קמיה משמיה דרבי יונתן:

אמר להו: ידעין חברין בבלאי, 

חברין בבלאי - רבי יונתן מבבל סליק:

לפרושי כי האי טעמא.

כי האי טעמא - לשבח קאמר:

תנא רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן: כל הצואר כולו כשר לשחיטה.

מטבעת הגדולה 

מטבעת הגדולה - כרבי יוסי ברבי יהודה ומחלוקתו בפ"ק (לעיל דף יח) נקט לה. מיהו אנן קיימא לן כרבי חנינא בן אנטיגנוס דמשפוי כובע ולמטה כשרה דהיינו למעלה מן הטבעת:

עד כנפי ריאה התחתונה.

כנפי ריאה - אוני ריאה:

כנפי - כמות שהן נמתחין ופורשין כנפים למעלה אע"פ שהקנה יורד ביניהם עד מקום חיבורן:

התחתונה - כדמפרש רבא תחתונה כשהבהמה תלויה דהיינו אונות קטנות שהיא עליונה כשאוחזין בקנה והריאה תלויה למטה:

אמר רבא: תחתונה שהיא עליונה.

שאני אומר, כל שפושטת צוארה ורועה.

שאני אומר כל שפושטת צוארה ורועה - ולא יותר לכך אני מפרש תחתונה שהיא עליונה שלא תאמר תחתונה כשאוחזין הקנה דהיינו כנגד כל הריאה:

ובלבד שלא תאנס.

שלא תאנס - למשוך הסימנים חוץ לחזה בידי אדם:

בעי רב חנינא, ואיתימא רב חנניה: אנסה עצמה, מהו?

אנסה עצמה - לפשוט מאד צוארה בשעת שחיטה - מהו:

תיקו.

תיקו - ולחומרא וכן הלכה:

יתיב רבי יוחנן ורשב"ל, נפק מילתא מבינייהו, אנס בסימנים ושחט - פסולה.

ניקב הקנה למטה מן החזה 

למטה מן החזה - למקום שאין ראוי לשחיטה:

- נידון כריאה.

נידון כריאה - בנקב משהו ולא ברוב כגרגרת:

 

תנו רבנן: "איזהו חזה?

ת"ר איזהו חזה - לגבי חזה ושוק של שלמים הניתן לכהנים:

זה הרואה את הקרקע.

הרואה את הקרקע - אינו משבר מן הצלעות בגובה הצדדין כלום אלא השומן התחתון כמות שהוא בחסחוס שבראשי הצלעות:

למטה עד הצואר.

למעלה עד הכרס.

למעלה עד הכרס וכו' - ושיעור ארכו למעלה עד הכרס כשהבהמה תלויה להפשיט היו נוטלים אותו וחותך ב' צלעות הקטנות העליונות עמו משתי דפנות אחד מכאן ואחד מכאן והן שסביב הקנה ונקראין פורציל"א:

חותך שתי צלעות משתי דפנות אילך ואילך.

וזהו חזה הניתן לכהנים:

 

ניקב קרום של מוח:

רב ושמואל דאמרי תרוייהו: קרמא עילאה. 

קרמא עילאה - המחובר לגולגולת מבפנים:

אע"ג דלא אינקיב תתאה.

ואע"ג דלא אינקיב תתאה - הקרום הרך שהמוח מונח בתוכו:

ואמרי לה: עד דאינקיב תתאה.

אמר רבי שמואל בר נחמני: וסימניך, חייתא דמתנח ביה מוחא.

חייתא - שק כמו (ב"מ דף יד) חייתא דקיטרי:

דמתנח ביה מוחא.

דמתנח ביה מוחא - שהמוח מונח בתוכו:

 

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: כנגדו בביצים ניכר.

כנגדו בביצים ניכר - בביצי זכר אתה יכול להכיר רביצת המוח, שגם להן יש שני קרומים לבד הכיס והאחד חיצון ואחד שהביצים מונחים בו, ומתוך שקרום התחתון של מוח דק מאד ואין ניכר לגמרי ונראה כמוח עצמו הוא נותן לו סימן בביצים:

 

א"ר שמעון בן פזי אמר ריב"ל משום בר קפרא: מוח - כל מה שבקדירה

כל מה שבקדרה - בגולגולת עד שלא התחיל לצאת מן הקדרה ליעשות חוט שהרי חוט השדרה מן המוח הוא בא:

 - נדון כמוח.

נידון כמוח - בנקב משהו:

התחיל למשוך -

לימשך - לצאת מן הקדרה לצד החוט:

נדון כחוט השדרה.

נידון כחוט - בפסיקת הרוב:

start here

ומהיכן מתחיל לימשך?

אמר רבי יצחק בר נחמני: לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי יהושע בן לוי:

כמין שני

_________________________________________

תוספוס

מצטרפין לכמלא מקדח - לאו משום דבעו למיסתם כב"ש, אלא משום דב"ש פירשו שיעור, נקט שיעורא דב"ש:

אישתמיטתיה הא דאמר כו' - ס"ד דרב ירמיה דאפילו בנקבים שיש בהם חסרון קאמר דמצטרפין לרובה, מדנקט כנפה, דמשמע כנקבי נפה, שיש בהם חסרון איירי.

ומסיק דבשאין בהן חסרון איירי, ולא נקט נפה אלא לומר, דמלאה נקבים כנפה.

ולשון "אישתמיטתי'" קשה:

ניטלה ממנה רצועה מצטרפת לכאיסר - תימה לישמועינן ניקבה וכ"ש רצועה?:

כדי שיכנס איסר לרחבו - פירוש לרחבו של איסר. שיושיבהו שם על רחבו, ויכנס. לאפוקי דרך עוביו:

אנסה עצמה - שפשטה ראשה יותר מדאי ליטול ירק בבור:

חותך שתי צלעות מכאן ומכאן - פירש ר"ח שתים מכאן ושתים מכאן.

והאי חזה לא הוי כההוא דמסכת תמיד, (דף לא.) שלא היו שם שום צלעות. כדתנן בפ' לא היו כופתין: