מטמא בזיבה".
מטמא בזיבה - אם יצא ממנו זוב:
ואי ס"ד יש בו משום ריסוקי אברים, איקרי כאן, "מבשרו", ולא מחמת אונסו?
ואי ס"ד יש בו משום ריסוקי אברים - הרי חולה הוא וזו אחד משבעה דרכים שהזב נבדק בהן דזב אינו מטמא באונס דכתיב (ויקרא טו) זב מבשרו שיהא בשרו כמות שהוא שלם ולא באונס:
הכא במאי עסקינן, כגון שיצא דרך דופן.
דרך דופן - ע"י סם ובין הוא ובין אמו חיין ואין לומר שלאחר שמתה אמו הוציאוהו דקיי"ל במסכת נדה (דף מד) הוא מיית ברישא:
ת"ש, "עגל שנולד בי"ט, שוחטין אותו בי"ט"?
עגל שנולד בי"ט - אין כאן משום מוקצה שהרי מוכן היה אגב אמו ושוחטין אותו בו ביום אלמא משום ריסוקי אברים נמי לית ביה:
ה"נ, כגון שיצא דרך דופן.
ת"ש, "ושוין שאם נולד הוא ומומו עמו שזה מן המוכן"?
ושוין - תנאי דפליגי במסכת ביצה (דף כו) גבי בכור שנולד בו מום בי"ט ושוין דאפילו האוסר בנולד בו ביום מום משום דמוקצה היה בין השמשות מחמת איסור קדשים בחוץ אבל אם נולד היום ומומו עמו מוכן הוא שלא נאסר מעולם דהא במעי אמו היה מוכן אגב אמו ומותר דבכור אינו קדוש עד שיולד וכשנולד הרי מומו עמו וראוי לישחט בחוץ:
וכי תימא, ה"נ שיצא דרך דופן. דרך דופן מי קדוש?
דרך דופן מי קדיש - בבכורה דבעינן מום לישחט במדינה:
והא א"ר יוחנן, "מודה היה ר"ש לענין קדשים, שאינו קדוש".
מודה ר"ש - אע"ג דפליג במסכת נדה (דף מ) גבי יוצא דופן ואמר הרי הוא כילוד ויושבת עליו ימי טומאה וטהרה התם הוא דאיתרבאי מואם נקבה תלד לרבות יוצא דופן אבל לענין קדשים מודה שאינו קדוש דכתיב כי יולד פרט ליוצא דופן (לעיל דף לח):
הב"ע, שהפריס על גבי קרקע.
הכא במאי עסקינן - הא דקתני מותר בו ביום ולא חייש לריסוק אברים:
כגון שהפריס ע"ג קרקע - ננער לעמוד ותחב פרסותיו לעמוד דאמרינן לקמן גבי נפולה עמדה מנפילתה אינה צריכה מעת לעת:
ואמר ר"נ, בית המטבחים, אין בו משום ריסוקי אברים.
בית המטבחים - כשמפילין אותו לארץ לשוחטו אפילו ממקום גבוה:
ההוא תורא דנפל, ואישתמע קל נגיחותיה.
דנפל - בבית המטבחים:
קל גניחותיה - כמו (ב"ק דף פ) גונח מלבו פלינדרי"ש בלעז שנשמע קול יללתו כשנפל:
על רב יצחק בר שמואל בר מרתא, שקל משופרי שופרי.
אמרי ליה רבנן, מנא לך הא?
מנא לך הא - דלא חיישת לריסוק:
א"ל הכי אמר רב, צפרניו נועץ, עד שמגיע לארץ.
צפרניו נועץ - כשהוא שוהה ליפול כל שעה הוא מתחזק בצפורניו עד שאינו נופל מגובה:
א"ר יהודה אמר רב, עמדה, אינה צריכה מעת לעת. בדיקה, ודאי בעיא.
עמדה - אמתניתין קאי שנפלה מן הגג ועמדה ולא הלכה אינה צריכה שהייה מעת לעת:
אבל בדיקה בעיא - בחוט השדרה ובשבירת רוב צלעות ובעקירת חוליא והיכא דלא עמדה אפילו בדקנוה ונמצאת שלמה טרפה משום החבט שנתפרקו פרקיה וחוליותיה ואם הלכה אפילו בדיקה לא בעיא:
הלכה, אינה צריכה בדיקה.
רב חייא בר אשי אמר, אחת זו ואחת זו, צריכה בדיקה.
אמר רב ירמיה בר אחא אמר רב, פשטה ידה לעמוד, אע"פ שלא עמדה. עקרה רגלה להלך, אע"פ שלא הלכה.
אע"ג דלא עמדה - ואינה צריכה שהייה מעת לעת:
ורב חסדא אמר, ניערה לעמוד, אע"פ שלא עמדה.
ננערה לעמוד - אע"פ שלא פשטה ידה אלא נתחזקה ורצתה לעמוד:
אמר אמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא, נפולה שאמרו, צריכה בדיקה כנגד בני מעיים.
היכא דנפלה מן הגג - בלא ידעה דאי ידעה הא אמרינן דאמדה נפשה:
כנגד בני מעיין - שמא נקרע רוב החיצונה או ניקבו הדקין:
אמר ליה מר זוטרא, הכי אמרינן משמיה דרב פפא, צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו.
כנגד כל החלל - משום שבירת רוב צלעות או עקירת חוליות:
א"ל הונא מר בר בריה דרב נחמיה לרב אשי, סימנין מאי?
סימנין מאי - מי בעי בדיקה שמא נעקרו:
א"ל, סימנין, קשין הן אצל נפילה.
אמר רב יהודה אמר שמואל, עוף שנחבט על פני המים, כיון ששט מלא קומתו, דיו.
עוף שנחבט - ונפל על כרחו על פני הנהר ואיכא למיחש לריסוק:
כיון ששט מלא קומתו - הוה ליה כהליכה שאינה צריכה בדיקה:
ולא אמרן, אלא ממטה למעלה. אבל מלמעלה למטה, מיא הוא דאשפלו.
ואי מיא קיימי, לית לן בה.
ואי מיא דקיימי - כגון אגמים:
לית לן בה - דאפילו מלמעלה למטה שפיר דמי:
ואי שדא ציבי, וקדמיה, הא קדמיה.
ואי שדי ציבי - ואם היו קסמי עצים מושלכין בנהר:
וקדמיה - איהו לציבי מלמעלה למטה אפילו במיא דלא קיימי שרי דכיון דקדמיה איהו לציבי איהו דקא שט:
גלימא מתיח, חיישינן.
גלימא - פרוש על גבי יתדות באויר:
ומתיח - שפיר ונפל עוף עליו:
חיישינן - לריסוק ובעי שהייה דכיון דמתיח שפיר קשה הוא:
דלא מתיח, לא חיישינן.
עוף, ומעופף, לא חיישינן.
עוף ומעופף - ואם כפולה הטלית ואפילו מתוחה:
לא חיישינן - דאינה נמתחת יפה:
איזלא, ומקרבי קיטרי, חיישינן.
איזלא - עוף שנפל ברשת הפרושה באויר:
אי מיקרבי קיטרי - קשרי החוטין שבהם סמוכין זה לזה תמיד:
חיישינן - שמא הקשרים רסקוהו:
לא מקרבי קיטרי, לא חיישינן.
כיתנא, דעביד בטוני, חיישינן.
כיתנא דעביד בטוני - פשתן העשוי חבילות חבילות:
חיישינן - שהרי קשה הוא:
דהאי גיסא ודהאי גיסא, לא חיישינן.
דהאי גיסא ודהאי גיסא - אם נפל על צדי החבילה מכאן ומכאן בהשמטה:
לא חיישינן - דכי מטי עלייהו משתריק ומשתמיט ולא מלקי ליה:
אסורייתא, חיישינן.
אסורייתא - חבילות של קנים:
כיתנא דדייק ונפיץ, לא חיישינן.
כיתנא דדייק (ונפיץ) - חבוט בטוד"ה בלעז:
ונפיץ - אשקוש"א:
לא חיישינן - אם שטוח על גבי קרקע ונופל עוף עליו:
דייק, ולא נפיץ, חיישינן.
דייק ולא נפיץ - שברי הגבעולין מלקין העוף:
דעביד ביזרי, כיון דאיכא ביה קטרי, חיישינן.
דעביד ביזרי: פופיד"ש אפילו דייק ונפיץ חיישינן משום קטרי דאית ביה:
דקתא, חיישינן.
דקתא - נעורת שברי גבעולין הננערין מן הפשתים כשמנפצין אותו:
חיישינן - אם נפל עוף עליהן:
דקדקתא, לא חיישינן.
דקדקתא - דקה מן הדקה וגם היא נעורת:
לא חיישינן - אם יש ממנה כרי על גבי קרקע ונופל עוף עליהן לא חיישינן לפי שהיא רכה:
נברא, חיישינן.
נברא - סיב הגדל סביב הדקלים ומייבשין אותו ונחלק לרצועות ומפשילין ממנו חבלים וכל זמן שלא נעשה רצועות הוא קשה:
תימחתא, לא חיישינן.
תימחתא - לאחר שחלקוהו לרצועות להאי נברא כמו שעושין לקליפת עץ הקרוי טי"ל:
קיטמא נהילא, חיישינן.
קיטמא נהילא - מרוקד בנפה נכבש ונעשה קשה:
לא נהילא, לא חיישינן.
לא נהילא - אינו נכבש וכל שעה הוא טפוף ואינו קשה:
_________________________________________
תוספוס
מודה רבי שמעון לענין קדשים - לא הוה צריך כאן לדברי רבי יוחנן דבבכור עסקינן דתלי רחמנא בפטר רחם וקדשים גופייהו לא יליף ר"ש אלא מבכור לידה לידה כדאמר בריש יוצא דופן (נדה דף מ.) ולרבותא נקט הכא כל קדשים:
עמדה אינה צריכה מעת לעת אבל בדיקה ודאי בעיא - אבל לא עמדה בעיא ודאי מעת לעת ובעיא נמי בדיקה כדתנן לקמן (דף נו.) דרסה וטרפה בכותל או שריצצתה בהמה צריך מעת לעת ואמר בגמרא משום ר"א בר' ינאי אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה.
וא"ת והא תניא בפ' התערובת (בזבחים דף ע:) נתערבה בשור שנעבדה בו עבירה בכלאים ובטרפה ובגמרא (דף עד:) פריך האי טרפה היכי דמי אי דידע ליה לשקלה אי דלא ידע ליה מנא ידע ומשני רא"ל דאיערב בנפולה ופריך בנפולה לבדיקה ומשני קסבר עמדה צריכה מעת לעת הלכה צריכה בדיקה.
והשתא על כרחך עיקר שינויא לא הוי מעמדה צריכה מעת לעת דאכתי ליבדקיה בהילוך?
ועוד דכיון דמעת לעת סגי אמאי קתני ירעו עד שיסתאבו?
אלא עיקר שינויא מהלכה צריכה בדיקה. וכיון דאין מרויח שום דבר במה שאומר עמדה צריכה מעת לעת ל"ל למימר הכי, הא כ"ע מודו הכא דעמדה אינה צריכה מעת לעת?
ונראה דגרסי' התם עמדה אינה צריכה מעת לעת אע"ג דלא צריך ליה התם נקטיה אגב הלכה בעיא בדיקה:
והלכתא היכא דנפלה מן הגג כו' - הא דלא קאמר הלכה כרב יהודה בריסוק אברים משום דבעי לאשמועינן דוקא עמדה למעוטי פשטה ידה לעמוד וננערה לעמוד: