צורת הדף

אכל אבר מן החי מן הטרפה.

ה"ג אכל אבר מן החי מן הטרפה ר' יוחנן אמר חייב שתים כו' - בהמה טרפה מחיים ואכל ממנה אבר בחייה:

ר' יוחנן אמר חייב שתים.

ור' שמעון בן לקיש אמר, אינו חייב אלא אחת.

בשלמא לר' יוחנן ניחא.

אלא לר' שמעון בן לקיש קשיא?

לריש לקיש קשיא - דהא אפילו לדידיה מתרי קראי נפקי וליחייב תרתי:

אמר רב יוסף, לא קשיא.

כאן, בבהמה אחת. כאן, בשתי בהמות.

בשתי בהמות - אבר מן החי מזו ובשר טרפה מזו:

בשתי בהמות, מיחייב שתים.

חייב שתים - ואע"ג דבחדא אכילה ובחד התראה אכלינהו דהא תרי לאוי איכא:

בבהמה אחת, פליגי.

בבהמה אחת - טרפה שאכל ממנה אבר מן החי פליגי ומפרש ואזיל:

בבהמה אחת במאי פליגי?

במאי פליגי - אמאי פטור והא תרי לאוי נינהו:

אמר אביי, כגון שנטרפה עם יציאת רובה.

עם יציאת רובה - בהולדה נטרפה:

מ"ס, בהמה בחייה לאברים עומדת.

לאברים עומדת - ובשעה שנולדה חל עליה שם איסור אבר ואיסור טרפה:

ואיסור טרפה ואיסור אבר בהדי הדדי קאתו.

ומ"ס בהמה בחייה לאו לאברים עומדת, ולא אתי איסור אבר חייל אאיסור טרפה.

לאו לאברים עומדת - ולא היה עליה איסור אבר עד שהפרישו ממנה והרי כבר טרפה היא ואין איסור חל על איסור אבל בשתי בהמות ליכא למימר הכי דזו משום טרפה וזו משום אבר של כשרה ואין כאן איסור חל על איסור:

ואיבעית אימא, דכ"ע בהמה בחייה לאו לאברים עומדת.

דכולי עלמא לאו לאברים עומדת - וכיון דבשעת לידתה נטרפה איסור טרפה קדים:

ובמיתי איסור אבר מיחל אאיסור טרפה, קא מיפלגי.

ובמיתי איסור אבר - כשחתכו וחייל אטרפה קא מיפלגי:

מר סבר, אתי איסור אבר חייל אאיסור טרפה.

מר סבר - חייל שכן איסורו נוהג בבני נח ומר סבר לא חייל:

ומר סבר, לא אתי איסור אבר חייל אאיסור טרפה.

איבעית אימא, דכ"ע בהמה בחייה לאברים עומדת.

ואי בעית אימא דכ"ע לאברים עומדת - ואיסור אבר קדים:

וכגון שנטרפה לאחר מכאן.

וכגון שנטרפה לאחר מכאן - ורבי יוחנן סבר איסור חל על איסור ואתי איסור טרפה וחייל אאיסור אבר מחיים וריש לקיש סבר אין איסור טרפה חל על הבהמה עד שתשחט דאיסור מיתלא תלי וקאי וכי פקע איסור חיות אתי איסור טרפה וחייל:

ובמיתי איסור טרפה חייל אאיסור אבר קא מיפלגי.

מר סבר אתי וחייל. ומר סבר לא אתי וחייל.

רבא אמר, כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו.

כגון שתלש כו' - כגון חתך רגליה מן הארכובה ולמעלה רבי יוחנן סבר מתחלה לאו לאברים עומדת וכשחתכן חלו שניהן ור"ל סבר מעיקרא הוה בה איסור אבר:

מר סבר, בהמה בחייה לאברים אינה עומדת. איסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתו.

ומר סבר בהמה בחייה לאברים עומדת. ולא אתי איסור טרפה חייל אאיסור אבר.

אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: אכל חלב מן החי מן הטרפה, חייב שתים.

חייב שתים - ואע"ג דאיכא תלתא איסורי אבר וחלב וטרפה אין לוקה אלא שתים ולקמן מפרש אהי מינייהו קא פטר ליה:

אמר ליה ר' אמי, ולימא מר שלש, שאני אומר שלש?

א"ל רבי אמי - לרבי חייא בר אבא לימא מר שלש שהרי אני אומר משמו של רבי יוחנן שחייב שלש:

איתמר נמי, "אמר ר' אבהו א"ר יוחנן, אכל חלב מן החי מן הטרפה, חייב שלש".

איתמר נמי - כרבי אמי כשנולדה חל איסור חלב דהא חלב השליל מותר דכתיב כל בבהמה תאכלו ואמרינן (לעיל דף סט.) לרבות את הולד דכתיב כל:

במאי קמיפלגי?

כגון שנטרפה עם יציאת רובה.

מ"ד שלש, קסבר בהמה בחייה לאברים עומדת. דאיסור חלב ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתו.

ומ"ד שתים, קסבר בהמה בחייה לאו לאברים עומדת.

ומ"ד שתים קסבר לאו לאברים עומדת - ואיסור טרפה וחלב חלו בעת לידתה אבל איסור אבר לא בא עד יום שהופרש הלכך לא מצי חייל:

ואיסור חלב ואיסור טרפה איכא, איסור אבר לא אתי חייל.

ואי בעית אימא, דכ"ע בהמה בחייה לאו לאברים עומדת. ובמיתי איסור אבר וחייל אאיסור חלב ואאיסור טרפה קא מיפלגי.

מר סבר אתי חייל.

מ"ס אתי חייל - קסבר איסור חל על איסור:

ומר סבר לא אתי חייל.

ואי בעית אימא, דכולי עלמא בהמה בחייה לאברים עומדת. וכגון שנטרפה לאחר מכאן. ובמיתי איסור טרפה מיחל אאיסור אבר קא מיפלגי.

מר סבר אתי חייל, מידי דהוה אחלב.

מידי דהוי אחלב - כלומר כי היכי דקים לן דאתי איסור טרפה וחייל אאיסור חלב:

דאמר מר:

דאמר מר - רבא אמרה בזבחים בפרק חטאת העוף (דף ע.):

"התורה אמרה יבא איסור נבלה יחול על איסור חלב. ויבא איסור טרפה יחול על איסור חלב".

ואידך?

אחלב הוא דחייב דהותר