צורת הדף

מכללו.

מכללו - אצל חיה:

אבל אבר דלא הותר מכללו, לא.

כי אתא רב דימי, אמר.

בעא מיניה רבי שמעון בן לקיש מרבי יוחנן, חלקו מבחוץ מהו?

חלקו מבחוץ - לכזית אבר מן החי נחלק לשנים קודם שיתננו לתוך פיו ואכל זה לבדו ואח"כ חציו השני:

מהו - מי מצטרפי לחיוביה ככל שאר איסורים דקיימא לן דמצטרפי שיעורייהו לחצאין בתוך כדי אכילת פרס כדאמרינן בפרק בתרא דיומא (דף פ:) או דילמא כיון דחידוש הוא דהא גידין ועצמות דעלמא לא מיחייב עלייהו והכא מיחייב ואימא אין לך בו אלא חדושו וכי אכיל ליה בבת אחת מיחייב דסתם אכילה בבת אחת משמע אבל לחצאין לא:

אמר ליה, פטור.

מבפנים מאי?

מבפנים - לאחר שבא סמוך לבית בליעתו בלעו לחצאין:

אמר ליה, חייב.

כי אתא רבין אמר.

חלקו מבחוץ, פטור.

מבפנים, רבי יוחנן אמר, חייב. וריש לקיש אמר, פטור.

רבי יוחנן אמר חייב, הרי נהנה גרונו בכזית.

וריש לקיש אמר פטור, אכילה במעיו בעינן, וליכא.

אכילה במעיו - כשהוא יורד לתוך מעיו צריך שיהא בו שיעור אכילה:

אלא לרבי שמעון בן לקיש, היכי משכחת לה דמחייב?

היכי משכחת לה דמיחייב - בכזית הא אי אפשר ללעוס אכילה כולה יחד:

אמר רב כהנא בגרומיתא זעירתא.

בגרומיתא זעירתא - עצם קטן שעל כף הירך שיש בו משהו בשר וגיד ועצם משלימו לכזית ואין אדם לועסו אלא בולעו:

ורבי אלעזר אמר אפילו חלקו מבחוץ נמי חייב. מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי.

מחוסר קריבה - שנתרחקו זה מזה מעט:

מחוסר מעשה - נמי שלא אכל אלא חצי זית:

אמר ר"ש בן לקיש, כזית שאמרו, חוץ משל בין השינים.

חוץ משל בין השינים - צריך שיהא כזית במה שהוא בולע לבד הנשאר בשינים:

ורבי יוחנן אמר, אף עם בין השינים.

אמר רב פפא, בשל בין שינים דכולי עלמא לא פליגי.

בשל בין השינים - אפילו רבי יוחנן מודה דלא מיחשיב בהדיה דהא אין נהנה לא גרונו ולא מעיו שאין אדם טועם עד שיהא סמוך לבית הבליעה כדכתיב (איוב יב) וחיך (יטעם אוכל):

כי פליגי, בין החניכיים.

בין החניכיים - המדבק בחכו שגרונו נהנה בו ומעיו לא נהנו:

מר סבר, הרי נהנה גרונו בכזית. ומר סבר, אכילה במעיו בעינן.

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן, אכל חצי זית והקיאו, וחזר ואכל חצי זית אחר, חייב.

חייב - ואע"ג דלא בא במעיו זית שלם לא בבת אחת ולא בזה אחר זה:

מ"ט?

הרי נהנה גרונו בכזית.

הרי נהנה גרונו - בטעם שני חצאי זיתים והא דרבי אסי פליגא אדרב דימי ורבין דאמרי לעיל משמיה דרבי יוחנן חלקו מבחוץ פטור והאי נהנה גרונו משום דהנאת גרונו היינו טעימה והרי טעם שני חצאי זיתים ואע"ג דזה אחר זה הוא לא איכפת לן הואיל ובכדי אכילת פרס הואי אבל הנאת מעיים אינה אלא במילוי כרס ואע"ג דבלע שני חצאי זיתים לא נתמלא כרסו אלא בחצי זית שכשבלעו לזה יצא כבר זה:

בעא רבי אלעזר מר' אסי, אכל חצי זית והקיאו, וחזר ואכלו מהו?

מאי קא מיבעיא ליה?

אי הוי עיכול אי לא הוי עיכול. ותיבעי ליה כזית?

אי הוי עיכול - בבליעתו והוי פירשא בעלמא ואכילה שניה לאו כלום היא:

תבעי ליה כזית - ולחייבו ב' מלקיות:

אלא אי בתר גרונו אזלינן אי בתר מעיו אזלינן.

אלא אי בתר גרונו אזלינן - דפשיטא ליה דלאו עיכול הוא וקא מיבעיא ליה מי אמרינן הרי נהנה גרונו או דילמא הרי לא נהנו מעיו אלא בחצי זית:

ותפשוט ליה מדרבי אסי?

תפשוט ליה מדרבי אסי - דבתר גרונו אזלינן:

רבי אסי גמריה איעקר ליה.

רבי אסי גמריה איעקר ליה - כלומר רבי אלעזר תרוייהו פשיטא ליה ולא הוצרך לישאל כלום אלא שמעיה לרבי אסי ששכח שמועתו ששמעו שניהם מפי ר' יוחנן שאפילו חזר ואכל אותו כזית עצמו חייב ושמעיה לרבי אסי דקא נקיט כזית אחר אבל ההוא לא אלמא הוי עיכול ואתא לאדכוריה ושאל לו בלשון בעיא משום כבודו אכלו לאותו עצמו מהו כלומר היזכר מה ששמעת על כך:

ואתא ר' אלעזר לאדכוריה.

והכי קאמר ליה, למה לי חצי זית אחר, לימא מר בדידיה? דאיכא למשמע מינה תרתי. שמעינן מינה דלא הוי עיכול, ושמעינן מינה דהרי נהנה גרונו בכזית.

אישתיק, ולא א"ל ולא מידי.

אישתיק - רבי אסי:

א"ל,

א"ל - ר' אלעזר:

מופת הדור,

מופת הדור - גדול הדור כמו (זכריה ג) אנשי מופת המה:

לא זימנין סגיאין אמרת קמיה דרבי יוחנן, ואמר לך הרי נהנה גרונו בכזית!:

זימנין סגיאין אמרת - דבר זה לפני רבי יוחנן דאפילו בההוא עצמו חייב והודה לדבריך ואמר הרי נהנה גרונו בכזית:

הדרן עלך גיד הנשה

משנה כל הבשר אסור לבשל בחלב.

כל הבשר אסור לבשל בחלב - דאע"ג דאמר רחמנא גדי הוא הדין לחיה ועוף ומיפלג פליגי בה לקמן (דף קיג.) איכא למ"ד דאורייתא ואיכא למ"ד דרבנן:

חוץ מבשר דגים וחגבים.

ואסור להעלות עם הגבינה על השלחן.

חוץ מבשר דגים וחגבים.

תוספות