דף כט,ב גמרא ורב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר בית הפרס שנידש טהור א"נ בשאר טומאות דלא מזהר עלייהו: אם היה זקן מרכיבו על החמור: תנא כפועל בטל אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה:דף כט,ב משנה החשוד על הבכורות אין לוקחין ממנו בשר צבאים ולא עורות שאינן עבודים רבי אליעזר אומר לוקחין ממנו עורות של נקבה ואין לוקחין ממנו צמר מלובן וצואי אבל לוקחין ממנו טוי ובגדים:דף כט,ב גמרא בשר צבאים דמיחלף בדעגלה ולא עורות שאינן עבודים הא עבודים זבנינן אם איתא דבכור הוה לא הוה טרח ביה סבר אי שמעו ביה רבנן מפסדו לי מינאי: רבי אליעזר אומר לוקחין ממנו עורות של נקבה: מאי טעמא מידע ידיע ות"ק א"כ זכר נמי חייק לזכרותיה ואמר עכברים אכלוה ואידך בי עכברים מידע ידיע: ואין לוקחין ממנו צמר מלובן וצואי: השתא צמר מלובן לא זבנינן צואי מיבעיא אלא חדא קתני צמר מלובן מצואתו: אבל לוקחין ממנו טוי ובגדים: השתא טוי זבנינן בגדים מיבעיא מאי בגדים נמטי:דף כט,ב משנה החשוד על השביעית אין לוקחין ממנו פשתן ואפילו סרק אבל לוקחין מהם טוי ואריג:דף כט,ב גמרא השתא טוי זבנינן אריג מיבעיא מאי אריג תיכי:דף כט,ב משנה החשוד להיות מוכר תרומה לשום חולין אין לוקחין ממנו אפילו מים ומלח דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר כל שיש בו זיקת תרומה ומעשרות אין לוקחין ממנו:דף כט,ב גמרא לאתויי מאי לאתויי קרבי דגים דמערבי בהו שמן זית ההוא טבחא דהוה חשוד לזבוני
כפועל בטל של אותה מלאכה - דבטל הימנה דאם היה נוקב מרגליות שעבודתה נוחה לעשות ושכרו מרובה אם אומר לו טול כך וכך ותבטל היום ממלאכה אינו פוחת משכרו אלא דבר מועט שהרי נוחה ואין בה טורח ואי מלאכה קשה היא כמו נגר אם אומר לו אתה נוטל עכשיו שלשה זוזים טול זוז והבטל היום מאותה מלאכה ועשה מלאכה קלה זו נוח לו להבטל וליטול זוז והכא נמי כי ההוא אגרא יהיב ליה שהרי מבטלו ממלאכתו וכוליה אגרא לא יהיב ליה שהרי אינו עסוק במלאכה קשה אצלו:
מתני' החשוד על הבכור - כגון החשוד להטיל מום בבכור:
בשר צבאים - שאדום הוא מיחלף בבשר עגל זימנין דמזבין עגל בכור תם ואומר שבשר צבי הוא:
גמ' שמעי רבנן - דבכור תם הוא וטעון קבורה ומפסדי ליה מינאי ומקפיד על טרחו ואינו מעבדן:
של נקבה - דאין לחוש בבכורה:
מידע ידיע - בין עור זכר לעור נקבה:
חייק - חותך לזכרותיה ועושה כעין נקבות וכי משייליה מה חתוך זה שבמקום נקבות ואומר עכברים אכלוה:
צואי - צמר שאינו מלובן מצואתו:
השתא מלובן - דאיכא למימר לא מפסיד טירחיה ולא מלבין לה דסבר שמעי רבנן ומפסדי ליה מינאי אפי' הכי כיון דטירחא זוטא היא לא קפיד עליה ולא זבנינן צואי מיבעיא:
אבל לוקחין ממנו טוי ובגדים - דאי מבכור לא הוה טרח להו דמקפיד אטירחיה:
בגדים מיבעיא - הא משעה שנטוו אישתראי להו:
נמטי - פילטר"ש ולא נטוו מעולם ולהכי איצטריך לאשמועינן:
מתני' החשוד על השביעית - לזרוע או לעשות סחורה בספיחים:
סרק - כחוש ומתוקן במסרק:
גמ' אריג מיבעיא - הא בא לכל טווי קודם לכן ומההיא שעתא אישתראי:
תיכי - שרשרות שקורין טרצוייר"ש ועושין אותן מפשתן עד שלא נטוה:
מתני' אפי' מים ומלח - משום קנס:
זיקת תרומה - כל דבר שנותנין ממנו תרומה:
גמ' שמערבין בהן שמן זית - וכיון דאית בהו זיקת תרומה לא זבנינן מיניה: