צורת הדף באתר היברובוקס

יגאל דכתב רחמנא למה לי?

אם אינו ענין לחרמים תנהו ענין למעשר.

תנהו ענין למעשר - למכירה:

אימא: תנהו ענין לבכור?

מעשר גאולה כמותו.

מסתברא דאמעשר שדינן ליה שכן גאולה כמותו - כך שמעתי ויש לי הרבה להשיב חדא דקאמר אי בבעלים הקדש נינהו והרי הקדש בר פדייה שהרי קדשי בדק הבית נפדין  כקדשי מזבח כדכתיב ואם המקדיש יגאל את ביתו ובעל כרחיך איצטריך למכתב בחרמים לא יגאל ועוד דקאמר תנהו ענין למעשר ומה לנו להביא לא יגאל אמעשר הרי כבר נאמר בו לא יגאל ואם למכירה קאמר היה לו עוד לומר אם אינו ענין לגאולה תנהו ענין למכירה אי נמי הוה ליה למימר לא יגאל דחרמים למה לי ש"מ לאפנויי ולדון גזירה שוה דמה כאן מכירה עמו אף מעשר מכירה עמו הילכך מדומה לי דהכי מיבעי לך למיגרס אמר רבא לא ימכר דחרמים לא צריך והכי פירושה רבא אמר בלא גזירה שוה נפקא לן במעשר דאינו נמכר דלא ימכר דחרמים לא צריך הקדש נינהו והקדש אין הרשות ביד בעלים למוכרו לאחרים אלא לגזבר נמסר וה"נ כל כמה דאיתנהו ביד בעלים לא מזדבן חולין נינהו ונמכרין תנהו ענין למעשר דלא ימכר וכן עיקר:

רב אשי אמר: לא יגאל דמעשר, לא ימכר הוא.

אמר רב אשי מנא אמינא לה?

מנא אמינא לה - מדלא אסר ליה אלא מחיים דאי גאולה בבעלים דוקא ולמידק הא לאחר שחיטה נגאל ותופס את דמיו:

דכתיב: (ויקרא כז) והיה הוא ותמורתו יהיה קודש לא יגאל. אימתי עושה תמורה - מחיים. אימתי אינו נגאל - מחיים. הא לאחר שחיטה - נגאל - הא בעי העמדה והערכה?

העמדה והערכה בעי - אלא ודאי ליתיה בתורת פדיון כלל ואינו קדוש לתפוס את דמיו בקדושה והאי לא יגאל לא ימכר הוא ומשום דעביד ביה עובדא דחול קאסר ליה רחמנא הילכך  מחיים דחמירא קדושתיה אסור לאחר שחיטה דאקלישא קדושתיה דהא נשחט בחוץ לאכילת זרים שרי למכור:

אלא שמע מינה לא יגאל לא ימכר הוא.

הניחא למ"ד קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה.

אלא למ"ד קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה - מאי איכא למימר?

אנן הכי קאמרינן: מי איכא דמחיים לא מיפריק ולאחר שחיטה מיפריק?!

אלמה לא? מחיים דאלימא קדושתיה - לא מיפריק. לאחר שחיטה - דאקיל ליה קדושתיה - מיפריק?

ולא כל דכן הוא? ומה מחיים דאלים למיתפס פדיונו לא מיפריק, לאחר שחיטה דלא אלים למיתפס פדיונו מיפריק?

אלא ש"מ: לא יגאל לא ימכר הוא.

ולכתוב רחמנא: לא ימכר?

אי כתב רחמנא לא ימכר הוה אמינא איזדבוני הוא דלא מזדבן דקא עביד עובדין דחול, אבל איפרוקי מיפריק, דהא עיילי דמיו להקדש -

גאולה - משמע בבעלים ותופס ליה פדיונו דאי אין תופס פדיונו למה להו לבעליו לפדותו אלא לאו ש"מ לא ימכר משום עובדין דחול קאסר ליה קרא:

להכי כתב רחמנא לא יגאל דלא איזדבוני מיזדבן ולא איפרוקי מיפריק:

להכי כתב לא יגאל - דמדאפיק מכירה בלשון גאולה שמע מינה דלא איזדבוני מיזדבן הוא ולא אפרוקי מיפריק ובגאולה גרידתא ליכא לאוקמה דא"כ לא מצינן למידק הא לאחר  שחיטה נגאל:

משנה

בש"א לא ימנה ישראל עם הכהן לבכור.

לא ימנה - אפי' אם זימן כהן אורח ישראל על הבכור בעל מום לא יאכל עמו:

וב"ה מתירין ואפי' עובד כוכבים:

מתני' מני ר"ע היא.

גמ' מתני' - דשרי עובד כוכבים באכילת בכור מני ר' עקיבא היא דמתיר אליבא דב"ה קאמר ר' עקיבא דבית הלל מתירין אפי' עובד כוכבים:

דתניא: בכור אין נמנין עליו. אלא חבורה שכולה כהנים. דברי בית שמאי.

וב"ה אומרים: אפילו זרים.

רבי עקיבא: מתיר אפי' עובד כוכבים.

מ"ט דב"ש?

דכתי' (במדבר יח) ובשרם יהיה לך וגו' - מה התם כהנים אין ישראל לא אף הכא כהנים אין ישראל לא