צורת הדף באתר היברובוקס

דף מז,א גמרא יכיר לחוד והכרת פנים לחוד איתמר היו לו בנים בהיותו {נכרי} ונתגייר רבי יוחנן אומר אין לו בכור לנחלה ור"ש בן לקיש אומר יש לו בכור לנחלה רבי יוחנן אומר אין לו בכור לנחלה דהא הוה ליה ראשית אונו ור"ש בן לקיש אומר יש לו בכור לנחלה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואזדו לטעמייהו דאיתמר היו לו בנים בהיותו {נכרי} ונתגייר ר' יוחנן אמר קיים פריה ורביה ור"ש בן לקיש אמר לא קיים ר' יוחנן אמר קיים (ישעיהו מה) לא תוהו בראה לשבת יצרה ור"ש בן לקיש אמר לא קיים פריה ורביה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וצריכא דאי איתמר בהא קמייתא בהא קאמר רשב"ל משום דבהיותו {נכרי} לאו בני נחלה נינהו אבל בהא אימא מודה ליה לרבי יוחנן דלא תוהו בראה לשבת יצרה והא עבד ליה שבת ואי איתמר בהא בהא קאמר רבי יוחנן אבל בהא אימא מודה ליה לר"ש בן לקיש צריכא תנן מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה {נכרית} ונתגיירה ומשבאתה לישראל ילדה ולדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן ילדה ממאן אילימא מישראל שלא היו לו בנים מאי איריא גיורת ושפחה אפילו בת ישראל נמי אלא לאו מגר שהיו לו בנים ונתגייר וקתני בכור לנחלה לא לעולם מישראל שלא היו לו בנים ואינו בכור לכהן איצטריכא ליה לאפוקי מדרבי יוסי הגלילי דאמר בכור לנחלה ולכהן שנאמר (שמות יג) פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל קמ"ל דלא ת"ש היו לו בנים בהיותו {נכרי} ונתגייר יש לו בכור לנחלה אמר רבינא ואיתימא רב אחא הא ודאי רבי יוסי הגלילי הוא דאמר פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל ויליף איהו מינה דידה אמר רב אדא בר אהבה לוייה שילדה בנה פטור מה' סלעים דאיעבר ממאן אילימא דאיעבר מכהן ומלוי מאי איריא לוייה אפילו ישראלית נמי אלא דאיעבר מישראל (במדבר א) למשפחותם לבית אבותם כתיב אמר רב פפא דאיעבר {מגוי} ולא תימא אליבא דמאן דאמר אין מזהמין את הולד אלא אפילו למאן דאמר מזהמין את הולד לוי פסול מיקרי מר בריה דרב יוסף אמר משמיה דרבא לעולם דאיעבר מישראל ושאני התם דאמר קרא פטר רחם בפטר רחם תלא רחמנא תנן מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה נתגיירה מעוברת נשתחררה מעוברת וילדה היא וכהנת היא ולויה היא ואשה שכבר ילדה וכן מי שלא שהתה אחרי בעלה ג' חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בן ט' לראשון אם בן ז' לאחרון בכור לכהן ואינו בכור לנחלה מכלל דכהונה ולויה פטורין דאיעבר ממאן אילימא דאיעבר מכהן ולוי אי הכי מאי איריא כהנת ולויה אפי' בת ישראל נמי אלא דאיעבר {מגוי} כהנת פטורה והאמר רב פפא בדיק לן רבה כהנת שנתעברה {מגוי} מהו ואמינא ליה לאו היינו דרב אדא בר אהבה דאמר לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים ואמר לי הכי השתא בשלמא לויה בקדושתה קיימא דתניא לויה שנשבית או שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מן המעשר ואוכלת אלא כהנת כיון דאי בעיל לה הויא זרה הניחא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא דאמר דאיעבר מישראל מוקי לה בדאיעבר מישראל אלא לרב פפא במאי מוקי לה לעולם דאיעבר מכהן והיא בת ישראל ואמאי קרי לה כהנת דבנה כהן

יכיר לחוד - דלא כתיב פנים הוי פדחת היכר: עובדי כוכבים אינן בני נחלה לירש את אביהם עובד כוכבים אחר שנתגיירו בפ"ק דקדושין (דף יז:):

לא לתוהו בראה - הקב"ה את העולם אלא לשבת יצרה:

מי שלא היו לו בנים כו' - פרישית לעיל גבי מתני':

ילדה ממאן - דקתני משבאה לישראל ילדה הוי בכור לנחלה:

מאי איריא גיורת ושפחה - דמשמע מש"ה הוי בכור לנחלה דאותם בנים שהיו לה בהיותה עובדת כוכבים לא חשיבי:

אפי' בת ישראל - דבנים הראשונים חשובים בנים הוי האי נמי בכור לנחלה דהא באב תליא מילתא ולא באם:

אלא לאו - האי ילדה משבאה לישראל לא אמי שלא היו לו בנים מהדר אלא מילתא באפי נפשה היא דקאמר גיורת שהיו לה בנים בהיותה עובדת כוכבים ונתגיירה עם בעלה וילדה  משבאתה לתורת ישראל הוי בכור לנחלה ותיובתא דר' יוחנן:

לעולם מישראל שלא היו לו בנים - ומשום בכור לנחלה לא איצטריך למינקט גיורת אלא משום דאשמעינן דאינו בכור לכהן דבנים הראשונים מיקרו פטר רחם ולאפוקי מדר' יוסי  הגלילי:

הא - דקתני בכור לנחלה רבי יוסי הגלילי היא דלגבי כהן חשיב ליה בכור דעד שיפטרו רחם בישראל:

ויליף איהו - הבעל:

מינה דידה - כי היכי דלגבה לא חשיבי בנים ראשונים והוי האי פטר רחם דכתיב בישראל לגביה נמי לא חשיבי ראשונים והוי האי ראשית אונו:

לויה - בת לוי:

אפילו ישראלית נמי - דאמרן בפירקין קמא (דף ג:) הכהנים והלוים פטורין:

לבית אבותם - דמשפחת אב נפקא מהכא דקרויה משפחה ולא משפחת אם ואמאי פטור:

דאיעבר מעובד כוכבים - דל"ל חייס לגבי ישראל ושייך הבן בתר אם ישראלית טפי מבתר אבוה עובד כוכבים הלכך פטור:

ולא תימא אליבא דמ"ד אין מזהמין את הולד - במס' יבמות (דף מה.) דאיכא למ"ד עובד כוכבים הבא על בת ישראל הוולד כשר דבתר אימיה שדינן ליה ומשום הכי פטור מחמש  סלעים:

אלא אפילו למ"ד מזהמין - דשדינן ליה בתר עובד כוכבים אפ"ה פטור דלוי פסול מיקרי הואיל ואית ליה שמא דלוי פטור:

בפטר רחם - אחר האם אזיל לענין ה' סלעים:

מי שהיו לו בנים - פרישית לעיל גבי מתני' מדקתני היא וכהנת רבותא אשמעינן דאע"ג דנתערב עם הפטור איהו חייב:

מכלל דכהנת פטורה - וקס"ד דהא כהנת בבת כהן קאמר:

בדיק - מנסה אותנו בהלכות:

מהו - מי הוי בנה פטור מבכורה או לא:

היינו דרב אדא כו' - וכי היכי דלוייה פטורה כהנת נמי פטורה:

בקדושתה קיימא - אע"ג דנבעלה לעובד כוכבים וכי שדינן בנה בתרה הוי כלוי פסול ופטור:

מן המעשר - מעשר ראשון ניתן ללוים:

דאיבעלה ליה - לעובד כוכבים:

הויא זרה - כדאמרינן ביבמות בפרק אלמנה לכהן גדול (דף סח.) מנין לכהנת לויה וישראלית שבאו עליה עובד כוכבים ועבד שפסלוה ת"ל ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה  לפסול לה פסלה ואע"ג דלויה נמי קתני התם מתרומה דקא פסיל לה שלא תינשא לכהן אבל מדין לויה לא מיפסלא:

הויא לה זרה - וכיון דזרה היא בנה חייב בה' סלעים הלכך מתניתין נמי לא מוקמת דאיעבר מעובד כוכבים:

הניחא למר בריה דרב יוסף - דמוקים לדרב אדא בדאיעבר מישראל מוקמי למתני' נמי הכי:

לעולם מתניתין דאיעבר מכהן - אבל בת כהן דלא איעבר מכהן לא מיפטרא דלא אזלינן בתר אם אלא בלויה דאיעבר מעובד כוכבים: