Note 1 on the Mamer 

Mamer version 2

Mamer version 3

Copy of Likutei Sichos below _ העתק מלקוטי שיחות בסוף המאמר למטה

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו'^[1].

הנה כתיב^[2]: "קורות בתינו ארזים וגו'"^[3].

והנה יש להבין ההפרש בין המשכן לבית עולמים - שהמשכן היה מארזים, כמו שכתוב^[4]: "עצי שטים עומדים", והמכסה היה מיריעות עזים ועורות אילים ועורות תחשים כו'. והבית המקדש היה מאבנים ועפר דוקא (שאסור לעשות בו עץ בולט, ואכסדראות של עץ. כמו שכתב הרמב"ם פ"א מהלכות בית הבחירה^[5]. ועיין בספר החינוך מצוה תצ"ב) רק שהיו כלונסאות של ארז בתקרת האולם כו'^[6].^[7]

וצריך להבין זה, מפני מה במשכן היו הארזים עיקר בבנין, והעפר היה רק בקרקע המשכן למטה, ובמקדש נהפוך הוא, שהיו האבנים והעפר העיקר, שאפילו הגג היה מהן, ולא היו עצים רק כלונסאות של ארז, הנזכרים לעיל, שהיו טפלים לעיקר הבנין?

והענין, כי הנה ידוע שיש בכל עולם ד' בחינות: דומם צומח חי מדבר. והדומם הוא למטה במדרגה מצומח, והצומח למטה מן החי כו', והעילוי שבכולם הוא בחינת המדבר.

ולכאורה תמוה, דאם כן, מפני מה הארץ דוקא תוציא צמחה, שהצומח יהיה גדל ונולד ונמשך מעפר הארץ, הלא הצומח הוא למעלה מהדומם שהוא העפר?

אך הענין, דלא ראי זה כראי זה, שאף על פי שהדומם למטה במדרגה מן הצומח, עם כל זה, יש בו מעלה יתירה מצד שרשו שלמעלה מבחינת צומח וחי כו'.

דהנה ידוע מחלוקת התנאים בגמרא^[8], "חד אמר: שמים קדמו לארץ, כמו שכתוב^[9]: "בראשית ברא כו' את השמים ואת הארץ". וחד אמר: ארץ קדמה, כמו שכתוב^[10]: "ביום עשות כו' ארץ ושמים". ואלו ואלו דברי אלהים חיים - שבמחשבה - ארץ קדמה לשמים, וכשברא - ברא השמים תחלה^[11].

והענין, כי סוף מעשה במחשבה תחלה^[12] - פירוש, כי הארץ לפי שהיא סוף מעשה, על כן שרשה במחשבה, היא בבחינת תחלת המחשבה. אבל השמים שהם תחלת המעשה, הם אחרונים במחשבה. כי זהו הכלל: שהסוף מעשה עולה תחלה במחשבה.

ולכך הצומח למעלה מהדומם. וכן החי למעלה מהצומח כו'. שזהו כפי סדר ההשתלשלות דדומם צומח חי מדבר, בעולמות. שבחינת הדומם ועפר הארץ, הוא בחינת סוף מעשה, וצומח וחי למעלה ממנו במדרגה. והוא ענין: "שמים קדמו לארץ".

ומכל מקום, מצד שרשן במחשבה הקדומה, הרי ארץ דוקא קדמה לכולם במחשבה.לכן דוקא בה יש הכח והיכולת, להוציא צמחה, מצד שרשה הנעלה. ולכן הצומח והחי והמדבר כולם מקבלים ממנה כו':

ב והנה במשכן לא היה נמצא עדיין תכלית השלימות, שהיה רק דירת עראי של הקב"ה. כמ"ש:^[13] ואהיה מתהלך באהל ובמשכן כו'' לכך נעשה כפי אופן סדר השתלשלות העולמות, איך שנבראו כסדרן, שבזה שמים קדמו לארץ.

ולכן כותלי המשכן היו מקרשים שהן בחי' צומח, ורק קרקע המשכן הי' מעפר, שזהו כמו שהוא בהשתלשלות שהצומח למעלה מן הדומם.

ולכן נעשו הקרשים מארזים - שהארז גדל בגובה מאד, שזהו בחי' העליונה שבצומח כו', למעלה מעלה מבחי' הדומם שאין בו תוספת וגידול כלל.

והמכסה על המשכן היה מיריעות ומעורות אילים ותחשים כו', שהוא בחינת החי שלמעלה במדרגה גם מבחי' הצומח. לפיכך היריעות שהם בחינת המקיפים שהיו פרושים על כותלי המשכן היו מבחינת חי שהוא למעלה מבחינת צומח שממנו נעשו כותלי המשכן. נמצא שכ"ז נעשה כפי סדר מעלת ומדרגת ההשתלשלות בהשתלשלותן ובריאותן מלמעלה למטה, שהוא בחינת שמים קדמו כו'.

אבל במקדש היה נמצא בו תכלית השלימות, כי היה דירת קבע של הקב"ה, כמ"ש^[14]: "זאת מנוחתי עדי עד" , שהי' מעין עוה"ב, מה שיהי' באלף השביעי כשיהי' מנוחה לחיי העולמים, שאז תתעלה הארץ עליונה שהיא בחי' מל' דאצי' להיות למעלה מכולם. וכמ"ש^[15]: "אשת חיל עטרת בעלה" - שתהי' עטרת לעתיד לבא, לז"א דאצילות.

והיינו מצד שרשה שעלתה במחשבה הקדומה תחלה: ארץ קדמה לשמים. לכן אף בבהמ"ק שהי' מעין עוה"ב נעשה עיקר הבית מאבנים ועפר שהם בחי' דומם. שאף הגג והמעזיבה שהיא בחי' המקיף נעשה מאבנים ועפר ולא מארזים, שהוא כפי מה שיהיה לעתיד לבא שבחינת ארץ קדמה: "אשת חיל עטרת בעלה", מצד שרשה כו'.

רק שכלונסאות של ארז שהיה בהתקרה הם היו בחי' תמכין לבד לעיקר התקרה הנעשה מבחי' דומם. וכענין תמכין דאורייתא.

(ועמ"ש במקום אחר על פסוק: "מחר חדש"" במה שאמר יהונתן לדוד^[16]: "ואנכי אהיה לך למשנה כו'"):

ג והנה נראה בעליל ג"כ בחי' זו, שיש בהארץ מעלה יתירה, והוא בחי' הבטול שיש בה, שהיא מדרס תחת כפות רגלי הכל. משא"כ הצומח שגדלים בגובה והתנשאות כו'.

ובטול זה נמשך מצד שרשה הנעלה במחשבה, שהמחשבה היא בחי' חשב מ"ה, שהוא תכלית הבטול כמ"ש משה רבינו עליו השלום^[17]: "ונחנו מ"ה" . ומשם נמשך ומתלבש בחי' הבטול בארץ. ומצד זה תתעלה לעתיד לבא להיות עטרת בעלה. לכן היה בהמ"ק מאבנים דוקא.

(וכמ"ש ג"כ במ"א: ע"פ מזמור שיר חנוכת הבית, דלכך אמרו בגמרא^[18] על כורש שהחמיץ, במה שחזר וצוה לערב בחי' צומח בבהמ"ק^[19]: "נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת כו'"^[20]. כי צ"ל כולו באבנים דוקא, מטעם הנ"ל.

ובתפלה הוא בחינת השתחואות שבשמונה עשרה^[21]: "קול דממה דקה", בחי' "דומם". ואותיות התפלה, הם בחינת דומם)

משא"כ בהמשכן, שנעשה כפי סדר ההשתלשלות דעכשיו, שבחי' צומח למעלה מהדומם: שמים קדמו כו'. לכן היו הכותלי' מעצי שטים, והעפר היה בקרקע המשכן וכנ"ל:

ד והנה זהו ג"כ ענין יוסף ויהודה, שהוא ג"כ בחי' ומדרגת שמים וארץ, ובחי' צומח ודומם כו'. כי יוסף לשון תוספת ורבוי, שמתוסף והולך בהגדלה והגבהה למעלה, והוא ענין בחינת צומח. ובפרט בחינת הארז, שגדל והולך למעלה מעלה ברום המעלות. וכמ"ש^[22]: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה".

(והיינו בחי' ז"א דאצי' שנק' צומח, לגבי המל' שנק' דומם. כמ"ש במ"א באריכות, שהמדות יש בהם צמיחה וגידול, אבל האותיות הן בחי' דומם כו'. ובמדות יש בחי' קטנות וגדלות. וזהו בחי': עץ ארז ואזוב, שהאזוב הוא בחי' הקטנות והארז בחי' הגדלות כו'. וז"ש "כארז בלבנון ישגה כו'". ויוסף בפרט הוא בחי' יסוד, שעולה עד הדעת, ודעת עולה עד הכתר כו'. וכשמבריח מעלה מעלה, נקרא "ארז בלבנון כו'")

ויהודה הוא בחי' ארץ, מל' דאצילות, שהיא בחי' הדומם דאצי'. ולכן יהודה ל': הודאה ובטול, שהדומם יש בו בחי' הבטול ביותר כנ"ל:

ה והנה בסדר ההשתלשלות עתה, יוסף הוא למעלה מיהודה, שהרי המל' מקבלת שפעה וחיותה מן הז"א. ולכן יוסף היה המלך במצרים, שהוא בחי' צומח בחי' גידול והתנשאות, והוא היה המשביר והמשפיע לכולם, ויהודה הוא המקבל.

וז"ש^[23]: "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני". - פי' שבו יומשך השפע מיוסף הצדיק, וכמבואר בזוהר דויגש: היינו תקרובתא עלמא בעלמא^[24]. - דהיינו עלמא תתאה, בחינת מלכות, מתייחדת ונגשת לגבי עלמא עלאה, בחי' ז"א, לקבל השפע כו'. וזהו ע"ד שהיה במשכן, הצומח למעלה מהדומם כנ"ל.

אבל לע"ל יתעלה יהודה להיות למעלה מבחי' יוסף, כמ"ש: אשת חיל עטרת בעלה, מצד שרשו שעלה במחשבה תחלה כנ"ל.

כי הנה מחשבה הוא חשב מ"ה, דהיינו תכלית הבטול שהוא בחי' חכמה דאצילות, כח מ"ה. והנה אבא יסד ברתא, כי חכמה עילאה נקרא יראה עלאה. וחכמה תתאה, שהיא המלכות היא יראה תתאה. וזהו "אבא יסד ברתא", שמבחינת יראה עלאה דחכמה, נמשכ' המלכות, יראה תתאה.

ולעתיד לבא תתעלה בחי' יראה תתאה ביראה עלאה מקורה, ע"כ תהי' אז עט"ב, כי הבטול הוא למעלה במדרגה מאהוי"ר דמדות הנמשכי' מבחי' חו"ג דז"א.ולכך גם עכשיו יש בהארץ בחי' הבטול יותר וכנ"ל. ובחי' בטול דיראה עלאה היא בחינת ומדרגת משרע"ה ונחנו מה כו'

(וע' לקמן ע"פ יהודה אתה. ומ"ש ע"פ מאמר הזהר פ' אמור, ע"פ וגם אמנה אחותי בת אבי כו', מענין בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. ועמש"ל פ' בראשית ד"ה להבין הטעם שנשתנה יצירת):

ו וזהו מ"ש בהפטרה דפ' ויגש^[25]: "קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה כו' ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים כו' וקרב אותם אחד אל אחד כו' הנה אני לוקח את עץ יוסף כו' ונתתי אותם עליו את עץ יהודה כו'. עד ועבדי דוד מלך עליהם".

פי' כי עתה יוסף הוא למעלה מיהודה, שהוא נמשל לארז אשר גדל בגובה ומתוסף והולך, כך יוסף אליו שייכים עשרת השבטים. כמ"ש שם: ושבטי ישראל חביריו - נמצא הוא מרובה בשבטים יותר מיהודה. שע"ש זה נק' יוסף כי הוא הדעת עליון כו'.

אך לעתיד לבא כשיתחברו שניהם יוסף ויהודה ביחד בתכלית היחוד האמיתי, דהיינו מ"ש: ויגש אליו יהודה, וכמ"ש^[26]:  אחד באחד יגשו - וזה יהיה לע"ל אז יתעלה יהודה למעלה מיוסף כנ"ל ע"פ א"ח עט"ב. ולכן אז: ועבדי דוד מלך על כל ישראל.

וז"ש: ולא יכול יוסף להתאפק כו' בהתודע יוסף אל אחיו - דהיינו שנתחברו יוסף ויהודה בתכלית החבור והיחוד למיהוי אחד באחד כו'.

(וע' ע"פ והיה מספר בנ"י כו' בענין ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד כו'. וע' בדרוש ברכת הזמון בענין שדהע"ה יברך על כוס יין המשומר שלע"ל כו'. וע' ע"פ מחר חדש בענין יהונתן ודוד:

ז ובכל הנ"ל יובן ויבואר מ"ש בלקוטי הש"ס מהאר"י ז"ל בביאור מארז"ל בחלק (דק"ב סע"א) שתפשו הקב"ה לירבעם בן נבט ואמר לו חזור בך כו' א"ל מי בראש א"ל בן ישי בראש א"ל אי הכי לא בעינא.

שהוא ממש הענין הנ"ל, שהקב"ה רצה שירבעם יחזור בתשובה ואז יאיר בו מבחי' ומדרגת יוסף בחי' עץ אפרים כו'. וזהו: אני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע - שיהי' מאיר בהם א"ס ב"ה בהאר' רבה. וזהו אנ"י כו'.

א"ל מי בראש? - כי הוא רצה כמו שהיה עכשיו, שבחינת ומדרגת יוסף הוא למעלה מבחי' יהודה, לכך רצה הוא להיות בראש לגבי דוד.

אבל הקב"ה אמר לו שלע"ל יתעלה יהודה לכן בן ישי בראש כו'.

א"ל אי הכי, לא בעינא. - שלא היה בו בחי' בטול ושפלות זה. וזשארז"ל גסות הרוח שבירבעם טרדתו כו'.

ומעין זה נתבאר ג"כ במ"א בענין המרגלים. שלא היה בהם ג"כ שפלות זו לגבי בחי' ארץ העליונה. שדימו בעצמם שא"צ לזה להיותן מעלמא דדכורא "כולם אנשים כו'".

אבל יוסף הצדיק ויהודה יתחברו לע"ל בתכלית היחוד למיהוי אחד באחד כנ"ל):

Download audio Here version 2, part 1

Download audio Here version 2, part 2