דברים פרק יח

א לֹֽא־יִ֠הְיֶה לַכֹּֽהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כָּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהוָ֛ה וְנַֽחֲלָת֖וֹ יֹֽאכֵלֽוּן׃

(א) כל שבט לוי - בין תמימין בין בעלי מומין:

 חלק - בביזה:

ונחלה - בארץ: 

אשי ה' - קדשי המקדש [קדשי קדשים]:

ונחלתו - אלו קדשי הגבול, תרומות ומעשרות. אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו.  

[רמב"ם ספר המצוות מל"ת ק"ע] 

ב וְנַֽחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַֽחֲלָת֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ {ס}

(ב) ובספרי דרשו, "ונחלה לא יהיה לו - זו נחלת שאר: בקרב אחיו - זו נחלת חמשה".  ואיני יודע מה היא? ונראה לי, שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך, נקראת: "ארץ חמישה עממין"' ושל סיחון ועוג, "שני עממין", אמורי וכנעני. ו"נחלת שאר", לרבות קיני וקנזי וקדמוני. וכן דורש, פרשת מתנות שנאמרו לאהרן, "על כן לא היה ללוי" וגו' (דברים י, ט) . "להזהיר על קיני וקנזי וקדמוני".  שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס. הכי גרסינן בספרי: "ונחלה לא יהיה לו, אלו נחלת חמשה. בקרב אחיו, אלו נחלת שבעה". נחלת חמישה שבטים. ונחלת שבעה שבטים. ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד. שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה. ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה. ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע. מתוך כך הזכיר חמישה לבד ושבעה לבד:

כאשר דבר לו - [לאהרן] "בארצם לא תנחל וגו' אני חלקך" (במדבר יח, כ):

[רמב"ם ספר המצוות מל"ת ק"ע] [בענין שבעה אומות בתורה וברש"] [ביאור]

ג וְזֶ֡ה יִֽהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹֽבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה׃

(ג) מאת העם - ולא מאת הכהנים:

אם שור אם שה - פרט לחיה:

הזרוע - מן הפרק של ארכובה עד כף של יד שקורין אשפלדו"ן [עצם השכם]:

הלחיים - עם הלשון. דורשי רשומות היו אומרים: זרוע, תחת יד. שנאמר, "ויקח רומח בידו" (במדבר כה ז). לחיים, תחת תפילה. שנאמר,  ויעמוד פינחס ויפלל" (תהילים קו ל): 

והקבה - תחת, "האשה אל קבתה" (במדבר כה ח) :

[חולין קלד ב] [רמב"ם ספר המצוות מע קמג]

ד רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜^[1] תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹֽאנְךָ֖ תִּתֶּן־לֽוֹ׃

(ד) ראשית דגנך - זו תרומה. ולא פירש בה שיעור, אבל רבותינו נתנו בה שיעור:

עין יפה, אחד מארבעים. עין רעה, אחד מששים, בינונית, אחד מחמשים. וסמכו על המקרא שלא לפחות מאחד מששים. שנאמר, "וששיתם האיפה מחומר השעורים" (יחזקאל מה יג). ששית האיפה. חצי סאה. כשאתה נותן חצי סאה לכור, הרי אחד מששים, שהכור שלשים סאין:

וראשית גז צאנך - כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית לכהן. ולא פירש בה שיעור. ורבותינו נתנו בה שיעור, אחד מששים. וכמה צאן חייבות בראשית הגז? חמש רחלות. שנאמר, "וחמש צאן עשויות" (שמואל א' כה, יח). רבי עקיבא אומר: "ראשית גז", שתים. "גז צאנך", ארבע. "תיתן לו", הרי חמש:

[רמב"ם ספר המצוות מע קמד[

ה כִּ֣י ב֗וֹ בָּחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִכָּל־שְׁבָטֶ֑יךָ לַֽעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם־יְהוָ֛ה ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ {ס}

(ה) לעמוד לשרת - מכאן שאין שירות אלא מעומד:

[תלמוד חולין קל"ח ע"א]