ח לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹֽא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ׃

(ח) לא תתעב אדומי - לגמרי. ואף על פי שראוי לך לתעבו. שיצא בחרב לקראתך:

לא תתעב מצרי - מכל וכל. אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם? שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק.

לפיכך -

ט בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּֽלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ {ס}

(ט) בנים אשר יולדו להם דור שלישי - ושאר האומות מותרין מיד. הא למדת, שהמחטיא לאדם, קשה לו מן ההורגו. שההורגו הורגו בעולם הזה. והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא. לפיכך, אדום שקדמם בחרב, לא נתעב. וכן מצרים שטבעום. ואלו שהחטיאום, תעבו: 

י כִּֽי־תֵצֵ֥א מַֽחֲנֶ֖ה עַל־אֹֽיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃

(י) כי תצא וגו' ונשמרת - שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:

[ספר המצוות מ"ע קצב]

יא כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה^[1] וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃

(יא) מקרה לילה - דבר הכתוב בהווה:

ויצא אל מחוץ למחנה - זו מצוות עשה:

לא יבא אל תוך המחנה - זו מצוות לא תעשה. ואסור ליכנס למחנה לוויה. וכל שכן למחנה שכינה:

[תלמוד פסחים ג, א]

יב וְהָיָ֥ה לִפְנֽוֹת־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃

(יב) והיה לפנות ערב - סמוך להערב שמשו יטבול. שאינו טהור בלא הערב שמש:

יג וְיָד֙ תִּֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָּׁ֖מָּה חֽוּץ׃

(יג) ויד תהיה לך - כתרגומו: [ואתר]. כמו, (במדבר ב, יז) "איש על ידו":

מחוץ למחנה - חוץ לענן:

[ברכות כה, א] [ספר המצוות מ"ע קצב]

יד וְיָתֵ֛ד תִּֽהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָֽפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵֽאָתֶֽךָ׃

(יד) על אזנך - לבד משאר כלי תשמישך:

אזנך - כמו כלי זיינך:

[ברכות כה, א] [ספר המצוות מ"ע קצג]

טו כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַֽחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ׃ {ס}

(טו) ולא יראה בך - הקב"ה ערות דבר:

[ברכות כה, ב] [סוטה ג, ב]

טז לֹֽא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃

(טז) לא תסגיר עבד - כתרגומו. דבר אחר. אפילו עבד כנעני של ישראל, שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל:

[ברכות כה, א]

יז עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטּ֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א תּוֹנֶֽנּוּ׃ {ס}

ספר המצוות מל"ת נו]

יח לֹֽא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

(יח) לא תהיה קדשה - מופקרת. מקודשת ומזומנת לזנות:

ולא יהיה קדש - מזומן למשכב זכר. ואונקלוס תרגם: "לא תהא אתתא מבנת ישראל, לגבר עבדא". שאף זו, מופקרת לבעילת זנות היא. מאחר שאין קדושין תופסין לו בה. שהרי הוקשו לחמור. שנאמר, (בראשית כב, ה) "שבו לכם פה עם החמור", עם הדומה לחמור. "ולא יסב גברא מבני ישראל, אתתא אמא". שאף הוא, נעשה קדש על ידה. שכל בעילותיו, בעילות זנות. שאין קדושין תופסין לו בה:

יט לֹֽא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ {ס}

(יט) אתנן זונה - נתן לה טלה באתננה פסול להקרבה:

ומחיר כלב - החליף שה בכלב:

גם שניהם - לרבות שינוייהם. כגון חטים ועשאן סלת:

כ לֹֽא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃

(כ) לא תשיך - אזהרה ללווה, שלא ייתן ריבית למלווה. ואחר כך אזהרה למלוה. (ויקרא כה לז) "את כספך לא תתן לו בנשך":

[ספר המצוות מל"ת רל"ו] [ספר המצוות להרמב"ם מל"ת רעב] 

כא לַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָֽרֶכְךָ֜ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ {ס}

(כא) לנכרי תשיך - ולא לאחיך. לאו הבא מכלל עשה, עשה. לעבור עליו בשני לאווין ועשה:

[ספר המצוות מ"ע קצח]

כב כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֨דֶר֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃

(כב) לא תאחר לשלמו - שלושה רגלים. ולמדוהו רבותינו מן המקרא:

כג וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃

כד מוֹצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַֽיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ׃ {ס}

(כד) מוצא שפתיך תשמר ועשית - ליתן עשה על לא תעשה:

[ספר המצות מ"ע צ"ד]