Enjoying this page?

003 -PIKUTEI 39:22-32 - פקודי - לט:כב-לב - שלישי - ששי כשהן מחוברין

כב וַיַּ֛עַשׂ אֶת ־ מְעִ֥יל הָאֵפֹ֖ד מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג כְּלִ֖יל תְּכֵֽלֶת: 

כג וּפִֽי ־ הַמְּעִ֥יל בְּתוֹכ֖וֹ כְּפִ֣י תַחְרָ֑א שָׂפָ֥ה לְפִ֛יו סָבִ֖יב לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ: 

כד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עַל ־ שׁוּלֵ֣י הַמְּעִ֔יל רִמּוֹנֵ֕י תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֑י מָשְׁזָֽר:

כה וַיַּעֲשׂ֥וּ פַעֲמֹנֵ֖י זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּתְּנ֨וּ אֶת ־ הַפַּעֲמֹנִ֜ים בְּת֣וֹךְ הָרִמֹּנִ֗ים עַל ־ שׁוּלֵ֤י הַמְּעִיל֙ סָבִ֔יב בְּת֖וֹךְ הָרִמֹּנִֽים:

כו פַּעֲמֹ֤ן וְרִמֹּן֙ פַּעֲמֹ֣ן וְרִמֹּ֔ן עַל ־ שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִ֑יב לְשָׁרֵ֕ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת ־ מֹשֶֽׁה: ס 

כז וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת ־ הַכָּתְנֹ֥ת שֵׁ֖שׁ מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו:

כח וְאֵת֙ הַמִּצְנֶ֣פֶת שֵׁ֔שׁ וְאֶת ־ פַּאֲרֵ֥י הַמִּגְבָּעֹ֖ת שֵׁ֑שׁ וְאֶת ־ מִכְנְסֵ֥י הַבָּ֖ד שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר:

(כח) וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעוֹת – תִּפְאֶרֶת הַמִּגְבָּעוֹת; הַמִּגְבָּעוֹת הַמְּפֹאָרוֹת.

כט וְֽאֶת הָאַבְנֵ֞ט שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת ־ מֹשֶֽׁה:

ל  וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת ־ צִ֥יץ נֵֽזֶר הַקֹּ֖דֶשׁ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּכְתְּב֣וּ עָלָ֗יו מִכְתַּב֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה: 

לא וַיִּתְּנ֤וּ עָלָיו֙ פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת[1] לָתֵ֥ת עַל הַמִּצְנֶ֖פֶת מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛רצִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת ־ מֹשֶֽׁה: 

(לא) לָתֵת עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה – וְעַל יְדֵי הַפְּתִילִים הָיָה מוֹשִׁיבוֹ עַל הַמִּצְנֶפֶת, כְּמִין כֶּתֶר. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: הַצִּיץ עַל הַמִּצְנֶפֶת, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים שָׁנִינוּ: שַׂעֲרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לַמִּצְנֶפֶת, שֶׁשָּׁם מַנִּיחַ תְּפִלִּין (זבחים י"ט ע"א-ע"ב), וְהַצִּיץ הָיָה נָתוּן עַל הַמֶּצַח; הֲרֵי הַמִּצְנֶפֶת לְמַעְלָה וְהַצִּיץ לְמַטָּה, וּמַהוּ עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה? וְעוֹד הִקְשֵׁיתִי בָּהּ, כָּאן הוּא אוֹמֵר: וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת, וּבְעִנְיַן הַצַּוָּאָה הוּא אוֹמֵר: "וְשַׂמְתָּ אוֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת" (לעיל כח, לז).
וְאוֹמֵר אֲנִי: "פְּתִיל תְּכֵלֶת" זֶה – חוּטִין הֵן, לְקָשְׁרוֹ בָּהֶן בַּמִּצְנֶפֶת; לְפִי שֶׁהַצִּיץ אֵינוֹ אֶלָּא מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, וּבַמֶּה יִקְשְׁרֶנּוּ בְּמִצְחוֹ? וְהָיוּ קְבוּעִין בּוֹ חוּטֵי תְּכֵלֶת לִשְׁנֵי רָאשָׁיו וּבְאֶמְצָעִיתוֹ, שֶׁבָּהֶן קוֹשְׁרוֹ וְתוֹלֵהוּ בַּמִּצְנֶפֶת כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ. וּשְׁנֵי חוּטִין הָיוּ בְּכָל קָצֶה וְקָצֶה, אֶחָד מִמַּעַל, וְאֶחָד מִתַּחַת לְצַד מִצְחוֹ, וְכֵן בְּאֶמְצָעוֹ; שֶׁכָּךְ הוּא נוֹחַ לִקְשֹׁר, וְאֵין דֶּרֶךְ קְשִׁירָה בְּפָחוֹת מִשְּׁנֵי חוּטִין. לְכָךְ נֶאֱמַר: "עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת", "וְעָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת". וְקוֹשֵׁר רָאשֵׁיהֶם הַשְּׁנַיִם כֻּלָּם יַחַד מֵאֲחוֹרָיו לְמוּל עָרְפּוֹ, וּמוֹשִׁיבוֹ עַל הַמִּצְנֶפֶת.
וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "פְּתִילֵי תְכֵלֶת", הוֹאִיל וּמְרֻבִּין הֵן? שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ בְּחֹשֶׁן וְאֵפוֹד: "וַיִּרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן" וְגוֹמֵר ["בִּפְתִיל תְּכֵלֶת"] (לעיל פסוק כא), וְעַל כָּרְחֲךָ פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם לֹא הָיוּ. שֶׁהֲרֵי בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן הָיוּ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן, וּבִשְׁתֵּי כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד הָיוּ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת הָאֵפוֹד שֶׁכְּנֶגְדָן, וּלְפִי דֶּרֶךְ קְשִׁירָה – אַרְבָּעָה חוּטִין הָיוּ; וּמִכָּל מָקוֹם פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם אִי אֶפְשָׁר.

לב וַתֵּ֕כֶל כָּל עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת ־ מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ: פ 

(לב) וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אֶת הַמְּלָאכָה, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹמֵר.

  1. 1 [רש"י שמות כח, לז]