לא וְעָשִׂ֛יתָ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפ֖וֹד כְּלִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃
(לא) אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד – שֶׁהָאֵפוֹד נִתָּן עָלָיו לַחֲגוֹרָה.
כְּלִיל תְּכֵלֶת – כֻּלּוֹ תְּכֵלֶת, שֶׁאֵין מִין אַחֵר מְעֹרָב בּוֹ.
לב וְהָיָ֥ה פִֽי־רֹאשׁ֖וֹ בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִֽהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ[1]׃
(לב) וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ – פִּי הַמְּעִיל בְּגָבְהוֹ, הוּא פְּתִיחַת בֵּית הַצַּוָּאר.
בְּתוֹכוֹ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "כְּפִיל לְגַוֵּיהּ", כָּפוּל לְתוֹכוֹ לִהְיוֹת לוֹ לְשָׂפָה כְּפִילָתוֹ. וְהָיָה מַעֲשֵׂה אוֹרֵג וְלֹא בְּמַחַט.
כְּפִי תַּחְרָא – לָמַדְנוּ שֶׁהַשִּׁרְיוֹנִים שֶׁלָּהֶם פִּיהֶם כָּפוּל לְתוֹכָן.
לֹא יִקָּרֵעַ – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרֵעַ. וְהַקּוֹרְעוֹ עוֹבֵר בְּלָאו (יומא ע"ב ע"א), שֶׁזֶּה מִמִּנְיַן לָאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְכֵן: "וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן" (שמות כח, כח); וְכֵן: "לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ" (שמות כה, טו), הַנֶּאֱמָר בְּבַדֵּי הָאָרוֹן.
לג וְעָשִׂ֣יתָ עַל־שׁוּלָ֗יו רִמֹּנֵי֙ תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י עַל־שׁוּלָ֖יו סָבִ֑יב וּפַעֲמֹנֵ֥י זָהָ֛ב בְּתוֹכָ֖ם סָבִֽיב׃
(לג) רִמּוֹנֵי – עֲגֻלִּים וַחֲלוּלִים הָיוּ, כְּמִין רִמּוֹנִים הָעֲשׂוּיִים כְּבֵיצַת תַּרְנְגֹלֶת.
וּפַעֲמוֹנֵי זָהָב – זָגִין עִם עִנְבָּלִין שֶׁבְּתוֹכָם.
בְּתוֹכָם סָבִיב – בֵּינֵיהֶם סָבִיב, בֵּין שְׁנֵי רִמּוֹנִים פַּעֲמוֹן אֶחָד, דָּבוּק וְתָלוּי בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל.
לד פַּעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פַּֽעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב׃
(לד) פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן וְגוֹמֵר – פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן אֶצְלוֹ.
לה וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת׃
(לה) וְלֹא יָמוּת – מִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן: אִם יִהְיוּ לוֹ – לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה; הָא אִם יִכָּנֵס מְחֻסַּר אֶחָד מִן הַבְּגָדִים הַלָּלוּ, חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם (סנהדרין פ"ג ע"ב).
לו וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיהֹוָֽה׃
(לו) צִיץ – כְּמִין טַס שֶׁל זָהָב הָיָה, רֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, מַקִּיף עַל הַמֵּצַח מֵאֹזֶן לְאֹזֶן (שבת ס"ג ע"ב).
לז וְשַׂמְתָּ֤ אֹתוֹ֙ עַל־פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת[2] וְהָיָ֖ה עַל־הַמִּצְנָ֑פֶת אֶל־מ֥וּל פְּנֵֽי־הַמִּצְנֶ֖פֶת יִהְיֶֽה׃
(לז) עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת – וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת" (שמות לט, לא); וְעוֹד כְּתִיב כָּאן: וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת. וּלְמַטָּה הוּא אוֹמֵר: "וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן" (פסוק הבא), וּבִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זבחים י"ט ע"א-ב) שָׁנִינוּ: שְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לַמִּצְנֶפֶת, שֶׁשָּׁם מַנִּיחַ תְּפִלִּין; לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּצְנֶפֶת לְמַעְלָה בְּגֹבַהּ הָרֹאשׁ, וְאֵינָהּ עֲמֻקָּה לְהִכָּנֵס בָּהּ כָּל הָרֹאשׁ עַד הַמֵּצַח, וְהַצִּיץ מִלְּמַטָּה. וְהַפְּתִילִים הָיוּ בִּנְקָבִים, וּתְלוּיִין בּוֹ בִּשְׁנֵי רָאשִׁים וּבְאֶמְצָעוֹ, שִׁשָּׁה בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַלָּלוּ: פְּתִיל מִלְּמַעְלָה, אֶחָד מִבַּחוּץ וְאֶחָד מִבִּפְנִים כְּנֶגְדּוֹ. וְקוֹשֵׁר רָאשֵׁי הַפְּתִילִים מֵאֲחוֹרֵי הָעֹרֶף שְׁלָשְׁתָּן, וְנִמְצְאוּ בֵּין אֹרֶךְ הַטַּס וּפְתִילֵי רָאשָׁיו מַקִּיפִין אֶת הַקָּדְקֹד, וּפְתִיל הָאֶמְצָעִי שֶׁבְּרֹאשׁוֹ קָשׁוּר עִם רָאשֵׁי הַשְּׁנַיִם, וְהוֹלֵךְ עַל פְּנֵי רֹחַב הָרֹאשׁ מִלְּמַעְלָה; נִמְצָא עָשׂוּי כְּמִין כּוֹבַע. וְעַל פְּתִיל הָאֶמְצָעִי הוּא אוֹמֵר: וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת, וְהָיָה נוֹתֵן הַצִּיץ עַל רֹאשׁוֹ כְּמִין כּוֹבַע עַל הַמִּצְנֶפֶת, וְהַפְּתִיל הָאֶמְצָעִי מַחֲזִיקוֹ שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל, וְהַטַּס תָּלוּי כְּנֶגֶד מִצְחוֹ. וְנִתְקַיְּמוּ כָּל הַמִּקְרָאוֹת: פְּתִיל עַל הַצִּיץ, וְצִיץ עַל הַפְּתִיל, וּפְתִיל עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְּמַעְלָה[3].
לח וְהָיָה֮ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒[4] וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֺ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים[5] אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכׇֽל־מַתְּנֹ֖ת קָדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
(לח) וְנָשָׂא אַהֲרֹן – לְשׁוֹן סְלִיחָה. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ זָז מִמַּשְׁמָעוֹ: אַהֲרֹן נוֹשֵׂא אֶת הַמַּשָּׂא שֶׁל עָוֹן, נִמְצָא מְסֻלָּק הָעָוֹן מִן הַקֳּדָשִׁים.
אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים – לְרַצּוֹת עַל הַדָּם וְעַל הַחֵלֶב שֶׁקָּרְבוּ בְּטֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (מנחות כ"ה ע"א): אֵיזֶה עָוֹן הוּא נוֹשֵׂא? אִם עֲוֹן פִּגּוּל, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "לֹא יֵרָצֶה" (ויקרא ז, יח); וְאִם עֲוֹן נוֹתָר, הֲרֵי נֶאֱמַר: "לֹא יֵחָשֵׁב" (שם). וְאֵין לוֹמַר שֶׁיְּכַפֵּר עַל עֲוֹן הַכֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב טָמֵא, שֶׁהֲרֵי עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים נֶאֱמַר וְלֹא עֲוֹן הַמַּקְרִיבִים; הָא אֵינוֹ מְרַצֶּה אֶלָּא לְהַכְשִׁיר הַקָּרְבָּן.
וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד – אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיְּהֵא עַל מִצְחוֹ תָּמִיד, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ עָלָיו אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה; אֶלָּא תָּמִיד לְרַצּוֹת לָהֶם, אֲפִלּוּ אֵינוֹ עַל מִצְחוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹבֵד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: עוֹדֵהוּ עַל מִצְחוֹ מְכַפֵּר וּמְרַצֶּה, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְרַצֶּה, נִדְרָשׁ עַל מִצְחוֹ תָּמִיד: מְלַמֵּד שֶׁמְּמַשְׁמֵשׁ בּוֹ בְּעוֹדוֹ עַל מִצְחוֹ, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ (יומא ז' ע"ב).
לט וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם׃
(לט) וְשִׁבַּצְתָּ – עֲשֵׂה אוֹתָם מִשְׁבְּצוֹת מִשְׁבְּצוֹת, וְכֻלָּם שֶׁל שֵׁשׁ.
מ וְלִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃
(מ) וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת – אַרְבָּעָה בְּגָדִים הַלָּלוּ וְלֹא יוֹתֵר: כֻּתֹּנֶת, וְאַבְנֵט, וּמִגְבָּעוֹת הִיא מִצְנֶפֶת, וּמִכְנָסַיִם הַכְּתוּבִים לְמַטָּה בַּפָּרָשָׁה (פסוק מב).
מא וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִהֲנ֥וּ לִֽי[6]׃
(מא) וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת אַהֲרֹן – אוֹתָם הָאֲמוּרִים בְּאַהֲרֹן: חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט, וְצִיץ; וּמִכְנָסַיִם הַכְּתוּבִים לְמַטָּה בְּכֻלָּם.
וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ – אוֹתָם הַכְּתוּבִים בָּהֶם.
וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם – אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו, בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה.
וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם – כָּל מִלּוּי יָדַיִם, לְשׁוֹן חִנּוּךְ; כְּשֶׁהוּא נִכְנָס לְדָבָר לִהְיוֹת מֻחְזָק בּוֹ מֵאוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה, הוּא מִלּוּי. וּבִלְשׁוֹן לַעַז, כְּשֶׁמְּמַנִּין אָדָם עַל פְּקִידַת דָּבָר, נוֹתֵן הַשַּׁלִּיט בְּיָדוֹ בֵּית יָד שֶׁל עוֹר שֶׁקּוֹרִין גנ"ט[7], וְעַל יָדוֹ הוּא מַחֲזִיקוֹ בַּדָּבָר; וְקוֹרִין לְאוֹתוֹ מְסִירָה ריוישטי"ר[8], וְהוּא מִלּוּי יָדַיִם.
מב וַעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי־בָ֔ד[9] לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמׇּתְנַ֥יִם וְעַד־יְרֵכַ֖יִם יִהְיֽוּ׃
(מב) וַעֲשֵׂה לָהֶם – לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.
מִכְנְסֵי בָד – הֲרֵי שְׁמוֹנָה בְּגָדִים לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְאַרְבָּעָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט.
מג וְהָיוּ֩ עַל־אַהֲרֹ֨ן וְעַל־בָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם ׀ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹא־יִשְׂא֥וּ עָוֺ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃
(מג) וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן – כָּל הַבְּגָדִים הָאֵלֶּה.
עַל אַהֲרֹן – הָרְאוּיִין לוֹ.
וְעַל בָּנָיו – הָאֲמוּרִים בָּהֶם.
בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – לַהֵיכָל; וְכֵן לַמִּשְׁכָּן.
וָמֵתוּ – הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמְּשַׁמֵּשׁ מְחֻסַּר בְּגָדִים בְּמִיתָה.
חֻקַּת עוֹלָם לוֹ – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "חֻקַּת עוֹלָם", הוּא גְּזֵרָה מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, לְעַכֵּב בּוֹ (ראו מנחות י"ט ע"א).