המצווה העשירית
הציווי שנצטווינו לקרא קריאת שמע בכל יום - ערבית ושחרית.
והוא אמרו יתעלה: "ודברת בם בשבתך בביתך" (דברים ו, ז).
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת ברכות.
ושם נתבאר שקריאת שמע דאורייתא.
ולשון התוספתא:"כשם שנתנה תורה קבע לקריאת שמע, כך נתנו חכמים זמן לתפילה".
כלומר: זמני התפילה אינם מן התורה; אבל מצוות התפילה עצמה היא מן התורה, כמו שביארנו.
וחכמים תקנו לה זמנים - וזהו עניין אמרם: "תפלות כנגד תמידין תקנום", כלומר: תקנו זמניהן בזמני ההקרבה.
ומצווה זו אין הנשים חייבות בה.