ב"ה, י"ג תשרי, הלולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשי"א
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'
שלום וברכה!
מוסגר בזה הקונטרס לחג הסוכות הבע"ל, הכולל מאמר ושיחה מכתב ולקוט מנהגים, והוא לזכות בו את הרבים כל אחד מסביבתו באופן המתאים.
כי ביתר שאת על כל שאר ימות השנה, דורשין מאת כל אחד ואחת מאתנו אהבת רעהו והתכללות כולנו כאחד - במועדי חדש הכללי הוא חדש תשרי:
בראש השנה, יום הכתרת המלך מלכו של עולם, שתמליכוני עליכם להיות בישורון מלך שזהו דוקא בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל;
ביום הכפורים שצריך מקודם לפייס את חברו, ודומים למלאכים שאין ביניהם לא קנאה ולא תחרות;
בחג הסוכות שרמזו רז"ל במתק לשונם: ראוים כל ישראל לישב בסוכה אחת
ובשמיני עצרת אשר אמר הקב"ה הביאו פר אחד איל אחד כי קשה עלי פרידתכם.
ומודגש עוד ביותר בחה"ס במצות ולקחתם לכם הד' מינים, אשר מבואר ענינם בכ"מ - ומהם בתורת בעל ההלולא (וככה - תרל"ז, פרק פ"ז ואילך) - שלמה ד' מינים אלו דוקא, כי כל אחד מהם רומז על האחדות. ונוסף ע"ז הנה צריך לחברם כולם כאחד (ראה ב"י וט"ז סתרנ"א בשם הריקאנטי), אף שהאתרוג הוא בדוגמת בעלי תורה ומצות שבישראל, הלולב והדס מי שיש בהם תורה או מצות, והערבה - אלו שאין בהם לא תורה ולא מצות. ואז דוקא, אומר הקב"ה, אעלה סימן: אתרוג, ערבה, לולב, הדס - (זח"ג רס"ג, א. תיקונים תי' י"ג ועוד) בתמר - זו כנס"י, זאת קומתך דמתה לתמר.
וע"ד הצחות יש לומר במרז"ל הנ"ל דכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת, ומכאן דסוכה שאולה כשרה דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע"י שאלה (רש"י סוכה כז, ב),
כי סוכה האחת - מקיף העצמי דעצמות א"ס, כמבואר בסוף מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שבקונטרס - גם בה צ"ל תנאי התורה תעשה לך - משלך ע"י עבודתו דוקא בקיום התומ"צ ועבודת הבירורים, וצ"ל לו בה עכ"פ שוה פרוטה, כי בפרוטה מקניא נפשו (קדושין ג, ב) ונחי' לפניו בחיות פנימי (עיין בסוף המאמר). ופירשו והודיעו רז"ל דלא מטי שוה פרוטה לכל חד - יהי' מי שיהי' - אלא ע"י שאלה משאר בנ"י, כי כל אחד מתוקן מחברו, וכולם צריכים זה לזה.
בברכת חג שמח והצלחה לזכות את הרבים שיעשו כולם אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים בלבב שלם,