ב"ה, י"ג אדר ב', תשי"ד[1]
ברוקלין.
שלום וברכה!
נבהלתי לקבלת מכתבו מג' אדר שני בו כותב מצב בריאות... תחי' שכבר ששה שבועות שנמצאת בבית החולים. וצריך הי' למסור לה שהאמונה פשוטה דכל איש ואשה הישראלים מכריחה האמונה ג"כ אשר רק הקב"ה הוא בעל הבית היחידי של כל העולם ומלואו אשר גם בעולם הזה הגשמי ואיש ואשה הפרטיים בכלל זה. וכיון שהשי"ת הוא עצם הטוב בודאי רוצה לתת אך טוב וחסד לכל אחד ואחת אשר בריאות הגוף הוא אחד העיקרים בזה וכמבואר ברמב"ם הלכות דיעות סוף פ"ג וריש פ"ד. וידוע ג"כ תורת הבעש"ט על הפסוק כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו וגו' עזב תעזב עמו, ונתבאר במאמר דיו"ד שבט תשי"ג. וכשמרגישים (לא רק יודעים) את כל הנ"ל במילא נחדרת הנפש בשקט פנימי המביא אחריו הטבה מידית בבריאות ורפואה קרובה.
והשי"ת יצליח את כת"ר שי' לבשר טוב בכל הנ"ל, ויה"ר שיהי' זה בהקדם האפשרי.
ואף שכתבתי לה בפ"ע כנ"ל, הנה כיון שכת"ר הי' שליח להודיע את הנ"ל בודאי יסביר לה בתוספת ביאור גם המענה שלי.
המחכה לבשו"ט ובברכת פורים שמח לאחותו ולכת"ר וכל ב"ב שיחיו.