[י"א ניסן, תשט"ו]
סי' א'.[1] דין הטלת חוטי צמר בבגד של פשתן[2], וכת"ר כותב שלא נמצא מי שמכריע בזה להלכה. ולפלא שאינו מזכיר פוסקים המובאים בשו"ע או"ח סוף סי' [ט'] ויעו"ש בשו"ע לרבנו הזקן[3] ובספרים שהובאו בשערי תשובה, ומהם שאין מתירים אפילו בשעת הדחק[3] משום גזירה דשמא יטיל חוטי צמר בטלית של פשתן[4], - וכמובן שאין זה נוגע להשקו"ט שבשו"ת כת"ר המבררים כמה ענינים בסוגיא זו.
סי י"ב[5]. בענין המתפלל נוסח האריז"ל בבית המדרש שמתפללים בו נוסח אשכנז, נעם לי לראות מסקנתו של כת"ר, ויה"ר שתתקבל בכל מקום ומקום, שמהנכון לבקש מהצבור וכו' ושלום על ישראל, אשר לדאבוננו ישנם כאלה המכנים עצמם בשם קנאים ודוקא בענינים כמו אלו, משא"כ בענינים אחרים. וד"ל.
ובתור סיוע לדברי כת"ר, ידוע מ"ש במגן אברהם ריש סי' ס"ח[7], ששינוי הנוסחאות בתפלה הוא - לבד מה שנזכר בגמרא שזה שוה לכל, וביאור בזה יש בהקדמה לשער הכולל שער הסידור לאא"ז מוהרא"ד לאוואוט[6]. ועיין בשו"ת משיב דבר סי' י"ז. ובשו"ת מנחת אלעזר חלק א' - שמסקנתו דמותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד וכו'.
סי' נ"ח. ומענינא דיומא. אם אפשר לצאת ידי חובת מצה, במצה שעברה עלי' י"ב חדש או יותר. ולפע"ד, פשוט דמותר: א) דרואים במוחש שראוי' לאכילת אדם ולא נשתנית כלל. ב) מנהג ישראל (שתורה היא) הובא ג"כ בסידורו של רבנו הזקן - שמערבין במצה בערב פסח לכל שבתות השנה עד פסח הבע"ל, שאפילו בשבת הגדול ניתר בעירוב זה.[7]
חלק אה"ע סי' א. אם יש איסור פצוע דכא באשה. ראה בס' החינוך מצוה תקנ"ט שאינו נוהג אלא בזכרים. וכן הוא במאירי ליבמות דף כ"א. וכאן מקום אתי להביע תמיהתי על העדר השימת לב לנתוח שנקרא בשם נתוח פראסטאט, שבדורנו חלש זה - נעשה לעיתים קרובות, לפ"ע, ומבלי כל שאלת חכם בזה, אף שזהו ענין של סירוס, כי הרופאים חותכים גידים ושבילים וכו'. ואפשר שבהתייעצות עם הרופאים מומחים אפשר לעשות הנתוח מבלי הנ"ל. ולע"ע לא מצאתי מי שיעורר על זה, ואלו שפנו אלי והעירותים לברר את כל הנ"ל - הי' בעיניהם הדבר לחידוש גדול, וכן בעיני הרבנים שהתייעצו ודברו אתם.