[ג' סיון, תשט"ו]
... ובודאי למותר להכפיל הדברים, ולא באתי אלא לזרז למזורזין, אשר, א) לא זוהי הדרך להתפטר מעבודתו בעניני בית המדרש ובית הכנסת, אלא אדרבה צריך להוסיף אומץ בזה. ב) כיון שהשי"ת דורש מכל אחד ואחד מאתנו ענין השלום בהענין דאהבת ישראל, ובאופן דואהבת לרעך כמוך, הנה מזה מובן, שכמו בהנוגע לעצמו הנה על כל פשעים תכסה אהבה, הרי עכ"פ מעין ענין זה, צריך להיות בקיום הציווי דואהבת לרעך. ובפרט שאי אפשר לאדם להיות בטוח בטענות עצמו בכל המאה אחוז, כיון שעפ"י תורה תורת חיים, אין אדם מעיד על עצמו. ויהי רצון שיבשרני בקרוב ממש אשר השלום בבית הכנסת ובמילא גם השמחה בגבולם...