ב"ה, ב' שבט, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ד טבת הוא יום ההילולא של רבנו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך,
א) איך להתנהג בכדי להשפיע על תלמיד ישיבה להמשיך בלימודו בישיבה.
מובן ע"י הסברה אשר תורתנו היא תורת חיים גם כפשוטה, חיים בעולם הזה, ומובן הדבר שהרי נתנה מבורא העולם בכלל ובורא האדם ביחוד, אשר רק הוא ית' יכול לדעת מהו הטוב באמת בשביל האדם הנמצא בעולם זה, והבורא הודיע אותנו הוראות מפורטות בתורתנו, ואחד הציווים העיקרים בה הוא לימוד התורה, וחשיבות נוספת ללימודה בימים המשמשים יסוד והכנה לדרך האדם כשיצא לחוץ מד' אמות של ביתו של בית הכנסת ושל בית המדרש, וכמה דברי התעוררות והסברה בזה נמצאים בספרים בכלל ובספרי החסידות ביחוד.
ב) איך לגרש המחשבות זרות המבלבלות בעת התפלה והלימוד.
אחת העצות לזה היא ללמוד מתוך הספר ואפילו בעת שעובר במחשבתו על הסוגיא והעיון יהי' הספר פתוח לפניו באותו הענין בו ואודותו מתבונן, וכשירגיש שהמחשבה מתחילה לשוטט הצדה, יביט בפנים הספר, ואותיות אוחזות מסבירות ומאירות.
ג) ענין החלומות המבלבלים.
ידוע ומרומז גם במאמרי רז"ל, אין אדם רואה אלא מהרהורי לבו, אשר החלומות הם תולדות המחשבה בטלה וכו' אשר במשך היום, וכשממעטים הסיבה בדרך ממילא מתמעט המסובב, וכיון שעוד סיבות לחלומות (עיין תניא פרק כ"ט וש"נ[1]) יש להיות זהיר בק"ש שעל המטה, שיהי' גופו טהור יהי' זהיר בטבילת עזרא, והמזוזה בפתח חדרו כשרה.
ד) חיזוק בעניני אמונה ובטחון וכו', ילמוד חסידות בשופי ויתוסף בכל הנ"ל.
ה) איך להתנהג עם המנגדים לחסידות.
מובן שמבהיל הדבר איך זה מנגדים לחלק מתורת ה' ובטח בא זה מחסרון ידיעה מה זה תורת החסידות, ולכן מהנכון שלא להכנס בוויכוחים כי אם להפיץ אור תורה ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה ככל האפשרי על ידי הוספה בלימוד עצמו ועל ידי השפעה בסביבתו שיתפשט לימוד זה גם שם, וכנ"ל מבלי להכנס בוויכוחים בזה, ובדרך ממילא תתמעט ההתנגדות הלוך פחות ותתרבה הדיעה והחכמה בתורת דא"ח.
בודאי יודע אשר בעשירי לחדש זה ש"ק פ' בשלח הבע"ל הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע וכל הרוצים להיות קשורים להוראותיו ולתורתו מתעוררים ומחליטים ביום זה להוסיף בלימוד התורה ובהידור בקיום מצותי'.
בברכה לבשו"ט בכל האמור.
נ. ב.
כבקשתו ובתור יוצא מן הכלל הנני בא על החתום, אבל גם כשחותם המזכיר, פשוט אשר מקודם לזה קורא אני כל המכתבים המתקבלים על שמי, ומקריא המענה על כל אלו המכתבים החתומים בשמי וקודם ששולחים אותם נקרא המענה על ידי, ולפלא החשד המוזר שאין כן הסדר והרי לא נחשדו בני ישראל על ענינים כחשד האמור.