(א) הביאו לפניו לאכול חתיכות של פת ופת שלימה - מצוה מן המובחר לברך על השלימה. ואפילו הוא פת קיבר וקטנה והחתיכות פת נקיה וגדולה מהשלימה. והוא שהכל ממין אחד.

אבל אם השלימה משעורים והחתיכות מחטים, אפילו היא פרוסה קטנה - היא קודמת לברך עליה. שכל המוקדם בפסוק: ארץ חטה ושעורה וגו' מוקדם לברכה.

ואף על פי כן ירא שמים יוצא ידי שתיהן - שמניח הפרוסה בתוך השלימה ובוצע משתיהן יחד, הואיל וגם השעורה היא מז' המינין והיא שלימה.

אבל אם השלימה היא של שיפון (שקורין קארין) אף על פי שהוא מין שעורים, כיון שלא הזכירו הכתוב בפירוש אין צריך להניחו כלל עם פרוסה של חטים:

(ב) וכל זה אם רוצה לאכול משתיהן. אבל אם אינו רוצה לאכול אלא מאחת מהן - יברך עליה. ואין לו לחוש להשנית, אף על פי שהיא מוקדמת בפסוק והיא חשובה וחביבה עליו - שמשום קדימתה וחשיבותה אינו מחויב לאכול ממנה כלל.

ואפילו אם רוצה לאכול פרוסה שאינה מז' המינים ולפניו שלימה שהיא משבעת המינים - אינו מחויב לאכול ממנה מפני שלימותה וחשיבותה:

(ג) הביאו לפניו לאכול שתי גלוסקאות שלימות או שתי פרוסות אחת גדולה ואחת קטנה - מברך על הגדולה. והוא ששתיהן ממין אחד ושוות בנקיות. אבל אם היתה הקטנה נקיה והגדולה פת קיבר - מברך על הנקיה.

ואם שתיהן שוות בגדולתן ושתיהן נקיות, רק שזו לבנה יותר מזו - מברך על הלבנה יותר.

אבל אם השניה שאינה לבנה כל כך היא גדולה מזו - יש להסתפק איזה מהן קודמת לברכה:

(ד) וכל זה במין אחד. אבל אם אחד של שעורים ואחד של כוסמין, אף על פי שהכוסמין יפים ונקיים משל שעורים - מברך על של שעורים. לפי שהשעורה מפורשת בשבעת המינים, מה שאין כן כוסמין אף על פי שהם מין חטים לא הזכירם הכתוב בפירוש:

(ה) במה דברים אמורים בששתיהן חביבות עליו בשוה. אבל אם של כוסמין חביבה עליו יותר - יש אומרים: שמברך על החביב. ויש אומרים: שמברך על מין שבעה שבפסוק:

(ו) היו לפניו מיני פירות הרבה שברכותיהם שוות, ואין ביניהם מז' המינים, אם יש ביניהם מין אחד שהוא חביב אצלו יותר מכולם - מצוה מן המובחר לברך עליו ולפטור את השאר בברכתו.

מכל מקום אם החביב אינו שלם ואחרים הם שלמים - מצוה מן המובחר לברך על השלם:

(ז) אם אין ברכותיהן שוות - הרי ברכות בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה קודמין לברכת שהכל, אף על פי שהמין שברכתו שהכל חביב עליו.

אבל בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה אם המין שברכתו בורא פרי האדמה חביב עליו צריך לברך עליו תחלה.

ואם שניהם שוים בחביבות - טוב להקדים ברכת בורא פרי העץ אף על פי שאין חיוב גמור בדבר:

(ח) ואם יש ביניהם מז' המינים, אם ברכותיהם שוות (כגון תאנים וענבים עם תפוחים) - עליו הוא מברך ופוטר את האחרים, אפילו הוא חצי והם שלמים.

ואם האחרים חביבים עליו יותר - מברך על איזה שירצה.

ואם אין ברכותיהם שוות וצריך לברך על שניהם (כגון תאנים או ענבים או צמוקים עם מיני קטניות) - איזה מהם שירצה יכול להקדים לברך תחלה מן הדין, אם שניהם שוים בחביבות. אלא שטוב יותר להקדים ברכת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה.

ואם אותו שאינו ממין ז' חביב עליו יותר - יש להקדימו אף על פי שברכתו בורא פרי האדמה:

(ט) שבעת המינין עצמן יש להם קדימה זה על זה שכל המוקדם בפסוק ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש (דבש פירושו תמרים) קודם לברכה' אם הן שוין אצלו בחביבות.

ואם המאוחר בפסוק חביב אצלו יותר איזה שירצה יקדים:

(י) במה דברים אמורים בפירות זה עם זה או בחטה ושעורה זה עם זה. אבל חטה ושעורה עם פירות יש להקדים החטה ושעורה אף על פי שהפירות חביבים עליו יותר:

(יא) באיזה חטה ושעורה הכתוב מדבר כשהן בדרך אכילתן, כגון שעשה ממנו פת או תבשיל שברכתו בורא מיני מזונות. אבל כל שמברכין עליו בורא פרי האדמה או שהכל אין מברכין עליו לפני מין ז', אלא אם כן הוא דבר שחביב אצלו יותר ואין ברכתו שהכל אלא בורא פרי האדמה וברכת מין ז' הוא בורא פרי העץ כמו שנתבאר:

(יב) אפילו ברכת בורא מיני מזונות של כוסמין ושבולת שועל ושיפון, שאין כתובין בפירוש בפסוק קודמין לברכת בורא פרי העץ של כל הפירות, אף שהן מין ז'.

(ולכן מיני מתיקה שקורין לעקיך, אפילו הוא של שיפון קודמין לכל מיני מרקחת אפילו הן ממין ז'. ואף שהם חביבים עליו ביותר)

חוץ מן הזית שהוא קודם לשעורה ואין צריך לומר לשבולת שועל ושיפון שהן מין שעורה, אם שוין בחביבות - לפי שארץ השני שבפסוק הפסיק הענין וכל הסמוך לו חשוב מן המאוחר מארץ הראשון. אבל חטה קודמת לזית וכן שעורה לתמרים:

(יג) תמרים קודמין לענבים וצמוקין. אבל היין קודם אפילו לזית, אפילו הזית חביב עליו יותר - מפני שברכת בורא פרי הגפן היא חשובה מכל הברכות חוץ מברכת בורא מיני מזונות בין של חטה בין של שעורה שקודמת לבורא פרי הגפן אפילו היין חביב עליו יותר:

(יד) ברכת הפת אפילו של כוסמין ושיפון קודמת לכל הברכות אפילו לזית ויין:

(טו) כל מקום שהחביב קודם בין שהוא חביב עליו ברוב הפעמים אף על פי שאין חפץ בו עתה בין שחפץ בו עתה אף על פי שאינו חביב עליו ברוב הפעמים נקרא חביב.

ואם יש לפניו שני מינים האחד חפץ בו עתה והשני חביב עליו ברוב פעמים איזה שירצה יקדים:

(טז) כל דיני קדימות הללו אינן אלא כששניהם לפניו. אבל אם אותו שדינו להקדימו אינו לפניו - אין צריך להמתין עליו.

ואם הביאו לפניו בעודו מברך על מין הראשון אף על פי שברכותיהן שוות והשני חביב לו והוא ממין ז' מכל מקום יאכל ממין הראשון תחלה: