וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה. כדכתיב:^[1] "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו", הראת ממש בראיה חושיית.

כדכתיב^[2]: "וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע". ופי' רז"ל^[3]: מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'. וכן לארבע רוחות ולמעלה ולמטה. וכדפי' בתיקונים: דלית אתר דלא מליל מיניה עמהון כו'.

והיינו מפני גילוי רצונו ית' בעשרת הדברות שהן כללות התורה שהיא פנימית רצונו ית' וחכמתו ואין שם הסתר פנים כלל. כמ"ש^[4]: "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים".

ולכן היו בטלים במציאות ממש. כמארז"ל^[5]: "שעל כל דיבור פרחה נשמתן כו' אלא שהחזירה הקב"ה להן בטל שעתיד להחיות בו את המתים", והוא טל תורה שנקרא עוז. כמארז"ל^[6]:  כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו כו'.
רק שאח"כ גרם החטא, ונתגשמו הם והעולם, עד עת קץ הימין, שאז יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה', שיאיר לישראל ע"י התורה שנקר' עוז.

ומיתרון ההארה לישראל, יגיה חשך האומות גם כן. כדכתיב^[7]: "והלכו גוים לאורך וגו'". וכתיב^[8]: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'". וכתיב^[9]: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו וגו'". וכתיב^[10]: "לבוא בנקרת הצורים ובסעיפי הסלעי' מפני פחד ה' והדר גאונו וגו'". וכמ"ש^[11]:  "והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך וגו'":