והיינו, אפילו אם אינו עוסק שלא לשמה ממש, לשום איזו פניה חס ושלום.
אלא כמו שכתוב "ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה".
פירוש, מחמת הרגל שהורגל מקטנותו. שהרגילו ולימדו אביו ורבו לירא את ה' ולעבדו, ואינו עוסק לשמה ממש.
כי לשמה ממש אי אפשר בלא התעוררות דחילו ורחימו הטבעיים על כל פנים, להוציאן מהסתר הלב אל הגילוי במוח ותעלומות לבו על כל פנים.
כי כמו שאין אדם עושה דבר בשביל חבירו למלאת רצונו אלא אם כן אוהבו או ירא ממנו, כך אי אפשר לעשות לשמו יתברך באמת, למלאת רצונו לבד בלי זכרון והתעוררות אהבתו ויראתו כלל, במוחו ומחשבתו ותעלומות לבו על כל פנים.
וגם אהבה לבדה אינה נקרא בשם עבודה בלי יראה תתאה לפחות, שהיא מסותרת בלב כל ישראל, כמו שיתבאר לקמן.