והנה לתוספת ביאור לשון הינוקא דלעיל, צריך לבאר תחלה, להבין קצת ענין "השראת השכינה" שהיתה שורה בבית קדשי קדשים, וכן כל מקום השראת השכינה, מה עניינו?
הלא מלא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מיניה?
אך הענין, כדכתיב "ומבשרי אחזה אלוה".
שכמו שנשמת האדם, היא ממלאה כל רמ"ח אברי הגוף מראשו ועד רגלו, ואעפ"כ עיקר משכנה והשראתה היא במוחו, ומהמוח מתפשטת לכל האברים.
וכל אבר מקבל ממנה חיות וכח הראוי לו, לפי מזגו ותכונתו: העין לראות, והאזן לשמוע, והפה לדבר, והרגלים להלוך.
כנראה בחוש, שבמוח מרגיש כל הנפעל ברמ"ח אברים וכל הקורות אותם.
והנה אין שינוי קבלת הכחות והחיות שבאברי הגוף מן הנשמה מצד עצמה ומהותה, שיהיה מהותה ועצמותה מתחלק לרמ"ח חלקים שונים, מתלבשי' ברמ"ח מקומות, כפי ציור חלקי מקומות אברי הגוף.
שלפי זה, נמצא עצמותה ומהותה מצוייר בציור גשמי ודמות ותבנית כתבנית הגוף ח"ו.
אלא כולה עצם אחד רוחני פשוט, ומופשט מכל ציור גשמי, ומבחי' וגדר מקום ומדה וגבול גשמי, מצד מהותה ועצמותה.
ולא שייך במהותה ועצמותה לומר, שהיא במוחין שבראש יותר מברגלים. מאחר שמהותה ועצמותה אינה בגדר ובחי' מקום וגבול גשמי.
רק שתרי"ג מיני כחות וחיות כלולים בה במהותה ועצמותה, לצאת אל הפועל והגילוי מההעלם, להחיות רמ"ח אברין ושס"ה גידין שבגוף, ע"י התלבשותם בנפש החיונית, שיש לה ג"כ רמ"ח ושס"ה כחות וחיות הללו.