רק מפני שאין בנבראים כח להשיג רק ההשתלשלות ממדרגת חכמה, שהיא ראשיתם, למדרגת עשיה השפלה.
לכך אנו אומרים שלגבי הקדוש ב"ה נחשבת מדרגת החכמה כמדרגת עשיה ממש.
דהיינו לומר, שהוא רם ונשא ונעלה עילוי רב מאד מאד ממדרגת החכמה, ולא שייך כלל לייחס אצלו שום ענין המתייחס לחכמה, אפילו בדרך מעלה ועילוי רב.
כגון לומר עליו שא"א לשום נברא עליונים ותחתונים להשיג חכמתו, או מהותו.
כי ענין ההשגה מתייחס ונופל על דבר חכמה ושכל, לומר שאפשר להשיגו או אי אפשר להשיגו, מפני עומק המושג.
אבל הקדוש ברוך הוא שהוא למעלה מן השכל והחכמה, לא שייך כלל לומר בו שאי אפשר להשיגו מפני עומק המושג, כי אינו בבחי' השגה כלל.
והאומר עליו שאי אפשר להשיגו, הוא כאומר על איזו חכמה רמה ועמוקה, שאי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג - שכל השומע יצחק לו.
לפי שחוש המישוש אינו מתייחס ונופל אלא על עשייה גשמית הנתפסת בידים.
וככה ממש נחשבת לגבי הקב"ה מדרגת השכל וההשגה כעשייה גשמית ממש.
ואפילו השגת שכלים שבעולמות עליונים.
ואפילו מדרגת חכמה עילאה המחיה את כולם.
כדכתיב: "כולם בחכמה עשית".
ומה שהקדוש ברוך הוא נקרא חכם בכתוב? וגם חז"ל כינו לו מדרגת ומעלת החכמה? - היינו משום שהוא מקור החכמה.
שממנו ית' נמשך ונאצל מהות מדרגת חכמה עילאה שבעולם האצילות.
וכן רחום וחסיד, על שם שהוא מקור הרחמים והחסדים.
וכן שאר המדות, שכולן נמשכו ונאצלו ממנו יתברך.
ודרך וענין ההמשכה והאצילות איך ומה ידוע למשכילים: