צורת הדף באתר היברובוקס

לא יגמור.

לא יגמור - אסור להניחם מבעוד יום תחת כובדן כדי לגמור משתחשך:

ורבי אלעזר אמר: רבי אלעזר היא.

ור' אלעזר אומר - הוא ר' אלעזר בן פדת דהוא אמורא:

ר' אלעזר היא - הוא ר' אלעזר בן שמוע סתם ר' אלעזר של משנה וברייתא: חלות דבש שהכוורת רודה ועשויין כמין חלות של שעוה והדבש בתוכן:

דתנן: חלות דבש שריסקן בערב שבת ויצאו מעצמן - אסור.

שריסקן - כותתן:

אסורין - לאותו שבת באכילה: דבש לאחר שזב מן החלות נמי אוכלא הוא הלכך ליכא למיגזר ביה שמא יסחוט משתחשך דלא שייכא ביה סחיטה:

ורבי אלעזר מתיר.

ור' יוסי בר חנינא מ"ט לא אמר כרבי אלעזר?

אמר לך: התם הוא דמעיקרא אוכל ולבסוף אוכל הכא מעיקרא אוכל והשתא משקה.

הכא - זיתים וענבים דמתני' דמעיקרא אוכלא והשתא משקה איכא למיגזר שמא יסחוט משתחשך דהא ודאי סחיטה היא:

ור' אלעזר אמר לך: הא שמעינן ליה לר' אלעזר דאפילו זיתים וענבים נמי שרי.

דהא כי אתא רב הושעיא מנהרדעא אתא ואייתי מתניתא בידיה: זיתים וענבים שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן - אסורין.

ר' אלעזר ור"ש מתירין.

ורבי יוסי בר חנינא?

ור' יוסי בר' חנינא - הך ברייתא דקתני דפליג ר' אלעזר אף בזיתים ובענבים לא הוה שמיע ליה ומההיא דחלות דבש שהיא משנה בפרק חבית שנשברה לא הוי מצי לדמויה למתני'  משום פירכא דלעיל:

ברייתא לא שמיע ליה.

ור' אלעזר מ"ט לא אמר כר' יוסי בר חנינא?

אמר לך לאו איתמר עלה. אמר רבא בר חנינא אמר רבי יוחנן: במחוסרין דיכה. דכ"ע לא פליגי.

במחוסרין דיכה כ"ע לא פליגי - דאסירי דטעינתן היא גומרת ונמצא הכל עשוי בשבת:

כי פליגי במחוסרין שחיקה.

שחיקה - יותר מדיכה לשון או דכו במדוכה (במדבר יא) ורבותי גורסין כי פליגי במחוסרין סחיטה שנידוכו יפה ואין טעינתן גומרת אלא סחיטה ולמאן דגריס שחיק' טעינתן שוחקתן והני דמתני' מחוסרין דיכה הן וטעינתן היא דיכתן היא שוחקתן היא סוחטתן ובהא ר' ישמעאל מודה דאסור:

והני נמי כמחוסרין דיכה דמו.

הורה רבי יוסי בר חנינא כרבי ישמעאל.

שמן של בדדין ומחצלות של בדדין

שמן של בדדין - איידי דאיירי בבית הבד נקט ליה שמן המשתייר בזויות הבד תחת הטעינה והוא ניתן לבדדין וכן מחצלות של בדדין שמכסין בהן את הזיתים:

רב אסר ושמואל שרי.

רב אסר - לטלטולי משום מוקצה דרב סבר כר' יהודה במוקצה ושמואל סבר כר"ש דלית ליה מוקצה והכי אמרינן במי שהחשיך:

הני כרכי דזוזי

כרכי דזוזי - זוג של מחצלות שמכסים בהן את פרגמטיא של ספינה וזוזי לשון זוג לפי שהן שתים ועשויות כאהל ובתשובות הגאונים מצאתי כרכי דזיווי ומפרש שהוא לשון ספינה  בלשון ארמי:

רב אסר ושמואל שרי.

א"ר נחמן: עז לחלבה

עז - העומדת לחלבה:

ורחל לגיזתה,

וכן רחל - העומדת לגיזתה:

ותרנגולת לביצתה,

ותורי דרידיא

ותורא דרידיא - העומד לחרישה:

ותמרי דעיסקא.

ותמרי דעיסקא - העומדין להוליכן לסחורה למקום אחר:

רב אסר, ושמואל אמר מותר.

וקמיפלגי בפלוגת' דר' יהודה ור' שמעון.

פלוגתא דר' יהודה כו' - דלר' יהודה דאית ליה מוקצה בפרק אחרון (דף קנו:) אסור לשוחטן ביום טוב אלא אם כן הזמינן מבעוד יום ולר' שמעון שרו:

ההוא תלמידא דאורי בחרתא דארגיז כרבי שמעון.

חרתא - שם מקום:

דארגיז - אדם אחד היה אמגושי שבנה לאותה העיר ורב המנונא דר בה ועדיין מערת קבורתו קיימת שם כך מצאתי בתשובה:

שמתיה רב המנונא.

והא כרבי שמעון סבירא לן?

והא כר' שמעון סבירא לן - השתא כדלקמן ואמאי שמתיה:

באתריה דרב הוה, לא איבעי ליה למיעבד הכי.

הני תרי תלמידי חד מציל בחד מנא

חד מציל - אוכלין ומשקין מפני הדליקה הרבה לחצר המעורבת:

וחד מציל בארבע וחמש מאני.

וחד מציל בארבע וחמש מאני - אלא שמקפלן כולן לתוך כלי גדול ונושאן בפעם אחת:

וקמיפלגי בפלוגתא דרבה בר זבדא ורב הונא:

וקא מיפלגי כו' - בפרק כל כתבי הקדש:

משנה

אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום.

אין נותנין פת לתנור עם חשכה,

ולא חררה על גבי גחלים

חררה - עוגת רצפים (מלכים א יט) פוגאר"ה (טורטי"ל: עוגה עגולה) בלע"ז:

אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום.

יקרמו - כמו קרום קרושטי"ן (קרושטי"ר: לקרום (מדובר בשכבה החיצונית של הלחם)) בלע"ז:

רא"א כדי שיקרום התחתון שלה.

התחתון - מפרש בגמרא:

משלשלין את הפסח בתנור עם חשכה.

משלשלין את הפסח כו' - והוא נצלה והולך משתחשך ואע"ג דבעלמא אין צולין כדאמרן הכא שרי דבני חבורה זריזין הן ומדכרי אהדדי ולא אתו לחתויי בגחלים:

ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד

ומאחיזין את האור - מעט מעט בעצים של מדורת בית המוקד שהיתה בעזרה והיא מתבערת והולכת משתחשך ולא חיישינן שמא יהו כהנים צריכין להבעירה משתחשך כדמפרש  בגמרא: