הזיד במעילה במיתה, רבי היא.
דתניא, "הזיד במעילה.
רבי אומר, במיתה.
וחכמים אומרים, באזהרה".
מאי טעמא דרבי?
אמר רבי אבהו, גמר חטא חטא מתרומה.
מה תרומה במיתה, אף מעילה במיתה.
ומינה, מה תרומה בכזית, אף מעילה בכזית.
ומתקיף לה רב פפא.
ממאי דרבי כרבנן סבירא ליה, דילמא כאבא שאול סבירא ליה, דאמר יש בה שוה פרוטה אע"ג דלית בה כזית?
והא רב פפא הוא דאמר דאבא שאול תרתי בעי?
אלא ש"מ, הדר ביה.
מר בריה דרבנא אמר, הכי קאמר.
לא.
אם אמרת בשאר מצות שלא עשה בהן שאין מתכוין כמתכוין.
שאם נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, שפטור.
תאמר במעילה, שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה, שמעל?
רב נחמן בר יצחק אמר, הכי קאמר.
לא.
אם אמרת בשאר מצות, שכן לא מתחייב בהן שאין מתעסק כמתעסק.
שאם נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר, שפטור.
תאמר במעילה שאם הושיט ידו לכלי ליטול חפץ וסך ידו בשמן של קודש, שמעל?
אמר מר, בד"א במפריש תרומה והחמיצה, אבל הפריש חמץ תרומה, דברי הכל אינה קדושה.
מנא הני מילי?
אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא (דברים יח, ) "תתן לו" ולא לאורו.
מתיב רב הונא בריה דרב יהושע, "אין תורמין מן הטמאה לטהורה.
ואם תרם בשוגג, תרומתו תרומה".
ואמאי?
לימא, "לו ולא לאורו"?
לא קשיא.
התם היתה לו שעת הכושר, הכא לא היתה לו שעת הכושר.
ודלא היתה לו שעת הכושר היכי דמי?
כגון דאחמיץ במחובר.
אבל אחמיץ בתלוש הכי נמי דקדשה?
א"ל אין.
(דנייאל ד, ) "בגזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא".
וכן מורין בבי מדרשא כוותי.
כי אתא רב הונא בריה דרב יהושע