מצות של מעשר שני.
לדברי ר' מאיר, אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח.
לדברי חכמי', יוצא בה ידי חובתו בפסח.
אתרוג של מעשר שני.
לדברי ר' מאיר, אין יוצא בו ידי חובתו ביום טוב.
לדברי חכמים, אדם יוצא בו ידי חובתו ביום טוב.
מתקיף לה רב פפא, בשלמא עיסה, דכתיב (במדבר טו, ) "עריסותיכם", משלכם.
אתרוג נמי, דכתיב (ויקרא כג, ) "ולקחתם לכם", "לכם", משלכם יהא.
אלא מצה, מי כתיב "מצתכם"?!
אמר רבא, ואיתימא רב יימר בר שלמיא.
אתיא, "לחם לחם".
כתיב הכא (דברים טז, ) "לחם עוני", וכתיב התם (במדבר טו, ) "והיה באכלכם מלחם הארץ".
מה להלן משלכם, אף כאן משלכם.
לימא מסייע ליה?
"עיסה של מעשר שני, פטורה מן החלה.
דברי ר"מ.
וחכמים אומרים, חייבת".
לימא מסייע?! היינו הך?
הכי קאמר, לימא, מדפליגי בעיסה בהנך נמי פליגי, או דילמא שאני התם, דכתיב "עריסותיכם עריסותיכם" תרי זימני.
בעי ר' שמעון בן לקיש, מהו שיצא אדם ידי חובתו בחלה של מעשר שני בירושלים?
אליבא דר' יוסי הגלילי לא תיבעי לך.
השתא בחולין לא נפיק, בחלתו מיבעיא?
כי תיבעי לך אליבא דר' עקיבא.
בחולין הוא דנפיק, דאי מיטמו יש להן היתר במושבות, אבל חלה דאי מטמיא לית לה היתר במושבות, ולשריפה אזלא, לא נפיק.
או דילמא אמרינן, הואיל ואילו לא קרא עליה שם ואיטמי אית לה היתר במושבות, ונפיק בה, השתא נמי נפיק?
איכא דאמרי הא ודאי לא תיבעי לך, דודאי אמרינן הואיל.
כי תיבעי לך חלה הלקוח בכסף מעשר שני.
ואליבא דרבנן לא תיבעי לך, כיון דאמרי יפדה, היינו מעשר.
כי תיבעי לך אליבא דר' יהודה, דאמר יקבר.
דתנן, "הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא, יפדה.
ר' יהודה אומר, יקבר"?
מי אמרינן, הואיל ואי לא לקוח הוי, והואיל ולא קרא עלי' שם ואיטמי, יש לו היתר במושבות ונפיק בי', השתא נמי נפיק ביה.
או דילמא, חד הואיל אמרינן, תרי הואיל לא אמרינן.
אמר רבא, מסתברא שם מעשר חד הוא:
חלת תודה ורקיקי נזיר וכו': מנה"מ?
אמר רבה, דאמר קרא