בשעת שמחה, וליכא.
משום חגיגה, הוי דבר שבחובה, וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין.
לימא מסייע ליה (דברים טז, ) ""והיית אך שמח" לרבות לילי י"ט האחרון לשמחה.
אתה אומר לילי י"ט האחרון, או אינו אלא לילי יום טוב הראשון?
תלמוד לומר, "אך", חלק".
מ"ט?
לאו משום דאין לו במה ישמח?
לא.
כדתני טעמא.
"מה ראית לרבות לילי יום טוב האחרון ולהוציא לילי יום טוב ראשון?
מרבה אני לילי יום טוב האחרון שיש שמחה לפניו, ומוציא אני לילי יום טוב ראשון, שאין שמחה לפניו".
מתיב רב יוסף, "חגיגת ארבעה עשר יוצא בה משום שמחה ואין יוצא בה משום חגיגה".
אמאי?
הא בעינן זביחה בשעת שמחה וליכא?
אמר רב אידי בר אבין, שעיכב ושחטה.
אמר רב אשי, הכי נמי מסתברא.
דאי לא תימא הכי.
הא מתניתא, מאן קתני לה?
בן תימא.
בן תימא הא פסלה לה בלינה?!
ש"מ.
מתיב רבא, "ההלל והשמחה שמנה".
ואי אמרת בעינן זביחה בשעת שמחה, הא זמנין סגיאין דלא משכחת לה אלא שבעה, כגון שחל י"ט הראשון להיות בשבת?
א"ר הונא בריה דרב יהודה, משמחו בשעירי הרגלים.
אמר רבא, שתי תשובות בדבר.
חדא, דשעירי הרגלים, חי נאכלין צלי אין נאכלין, ושמחה בחי ליכא.
ועוד, כהנים אוכלין, וישראל במה שמחים?!
אלא א"ר פפא, משמחו בכסות נקיה, ויין ישן.
כי אתא רבין א"ר אלעזר, שלמים ששחטן מערב יום טוב, יוצא בהן משום שמחה, ואין יוצא בהן משום חגיגה.
יוצא משום שמחה, לא בעינן זביחה בשעת שמחה.
ולא משום חגיגה, הוי דבר שבחובה, וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין.
מיתיבי, ""והיית אך שמח", לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה.
אתה אומר, לרבות לילי יום טוב האחרון, או אינו אלא לרבות לילי יום טוב הראשון?
תלמוד לומר, "אך", חלק".
מאי טעמא?
לאו משום דאין לו במה ישמח?
לא, כדתניא, "מה ראית לרבות לילי יום טוב האחרון ולהוציא לילי יום טוב הראשון?
מרבה אני לילי יום טוב האחרון שיש שמחה לפניו, ומוציא אני לילי יום טוב הראשון שאין שמחה לפניו".
אמר רב כהנא, מנין לאימורי חגיגת חמשה עשר שנפסלין בלינה?
שנאמר (שמות כג, ) "ולא ילין חלב חגי עד בקר".
וסמיך ליה, "ראשית".
למימרא, דהאי "בקר", בקר ראשון?
מתקיף לה רב יוסף, טעמא דכתב "ראשית", הא לא כתב ראשית, הוה אמינא מאי "בקר" בקר שני?
מי איכא מידי דבשר איפסיל ליה מאורתא, ואימורין עד צפרא?!
אמר ליה אביי, אלמה לא?
והרי פסח לרבי אלעזר בן עזריה, דבשר איפסיל ליה מחצות, ואמורין עד צפרא.
אמר רבא, רב יוסף הכי קא קשיא ליה.
מי איכא מידי, דאלו תנא, לבשר לא בעי ראשית, ורב כהנא, לאימורין, בעי ראשית?!
מאי היא?
דתניא (דברים טז, ) ""לא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר"