Right Click Here and click save as to download

משל ציבור:

הלכה א גמרא

מה ראה זמן עצי כהנים והעם להימנות?

אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה ולא מצאו עצים בלשכה, ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן, ומסרום לצבור, וקרבו מהן קרבנות ציבור.

והתנו עמהן נביאים שביניהן, שאפי' לשכה מליאה עצים ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן, שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה.

אמר רבי אחא דרבי יוסה היא, דרבי יוסה אומר, "אף הרוצה, מתנדב ש"ח".

ר' יוסי בשם רבי אילא, דברי הכל היא.

מה פליגין? בגופו של קרבן, אבל במכשירי קרבן כל עמא מודיי, שהוא משתנה קרבן יחיד לקרבן ציבור.

תני, "אשה שעשתה כתונת לבנה, כשירה.

ובלבד שתמסרנה לציבור".

א"ר אחא, דרבי יוסי היא.

דרבי יוסי אומר, "אף הרוצה, מתנדב ש"ח".

רבי יוסי בשם ר' אילא, דברי הכל היא.

מה פליגין? בגופו של קרבן, אבל במכשירי קרבן, כל עמא מודיי שהוא משתנה קרבן יחיד לקרבן ציבור.

מתני' פליגא על רבי יוסי.

"אותן הימים, נוהגין בשעת קרבן ושלא בשעת קרבן.

רבי יוסי אומר, אינן נוהגין אלא בשעת קרבן בלבד".

ועוד מן הדא.

דתניא, "אמר רבי אליעזר בי רבי צדוק, אנו היינו מבני סנאה בן בנימין, וחל תשעה באב להיות בשבת, ודחינו אותו למוצאי שבת, והיינו מתענין ולא משלימין":

העומר ושתי לחם ולחם הפנים וכל קרבנות הציבור: תמן תנינן, "כל קרבנות היחיד והציבור, באין מן הארץ ומן חוצה לארץ, מן החדש ומן הישן.

חוץ מן העומר ושתי לחם, שאין באין אלא מן החדש, ומן הארץ".

רב חונה בשם רבי ירמיה, דרבי ישמעאל היא.

דרבי ישמעאל אומר, "אין העומר בא מן הסוריא".

תמן תנינן, "עשר קדושות הן.

ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות.

ומה היא קדושתה?

שמביאין ממנה העומר, והביכורים, ושתי לחם.

מה שאין מביאין כן מכל הארצות".

ר' חייא בשם רבי ירמיה, דרבי ישמעאל היא.

דרבי ישמעאל אמר, "אין העומר בא מן הסוריא"

תמן תנינן, "ר' ישמעאל אומר, מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר העומר שהוא מצוה".

ר' ישמעאל כדעתיה.

דר' ישמעאל, דאמר "אין העומר בא מן הסוריא".

כדעתיה, דאמר "יצא קציר העומר שהוא מצוה".

מאן תנא, שומרי ספיחית בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה" ר' ישמעאל היא.

א"ר יוסה, דברי הכל היא.

לא מצאו בסוריא, מביאין אותן ספיחין שבא"י.

ההן עומר, מהו שיזרע בתחילה?

רב חייא בר אדא, בעי קומי רבי מנא, לא נמצא, "כקומץ על השיריים, שאינן נאכלין"

אמר ליה, נעשה כחמשה דברים שהן באין בטומאה, ואין נאכלין בטומאה.

כיצד הוא עושה?

נוטל מעות מן השולחני, ונותן לקוצרין ולשומרין, עד שלא יקרב העומר.

ומביא מעות מתרומת הלשכה, ומחללין עליו.

וטבות כן.

רבי אחא בשם רבי בא, כל מה שיתן, הן הן דמיו משעה הראשונה.

תנא, "אף בפתחי אבנים כן.

כיצד הוא עושה?

נוטל מעות משולחני, ונותן לחוצבין ולסתתין, עד שלא תינתן על גבי הדימוס.

ומשניתן על הדימוס, מביא מעות מתרומת הלשכה, ומחללין עליה".

וטבת כן.

ר' יוסי בי רבי בון בשם שמואל, כל מה שיתן, הן הן דמיה משעה הראשונה: