Right Click Here and click save as to download

הלכה ב משנה

פרה, ושעיר המשתלח, ולשון של זהורית, באין מתרומת הלשכה.

כבש פרה, וכבש שעיר המשתלח, ולשון שבין קרניו, ואמת המים, וחומת העיר ומגדלותיה, וכל צרכי העיר, באין משירי הלשכה.

אבא שאול אומר, כבש פרה, כהנים גדולים עושין משל עצמן.

מותר שירי לשכה מה היו עושין בהן?

לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות, והשכר להקדש.

דברי רבי ישמעאל.

רבי עקיבה אומר, אין משתכרין בשל הקדש.

אף לא משל עניים.

מותר התרומה מה היו עושין בה?

רקועי זהב ציפוי לבית קודש הקדשים.

רבי ישמעאל אומר, מותר הפירות, קיץ המזבח, מותר תרומה, לכלי שרת.

רבי עקיבה אומר, מותר תרומה לקיץ המזבח, מותר נסכים, לכלי שרת.

רבי חנינה סגן הכהנים אומר, מותר נסכים קיץ המזבח, מותר התרומה, לכלי שרת.

זה וזה לא היו מודים בפירות:

הלכה ב גמרא

כבש פרה כו'. ר' ישמעאל בר נחמן בשם רבי יונתן, ג' לשונות הן: של שעיר, בסלע.

של מצורע, בשקל.

של פרה, בשתי סלעים.

רבי חוניה דברת חוורין, רבי בא בר זבדא, בשם רבי שמעון בן חלפתא, של פרה בשתי סלעים ומחצה.

ואית דמפקין לישנא, בעשרה זוז.

ר' יהודא בשם ר' שמואל, תלמידי חכמים המלמדין את הכהנים, הלכות שחיטה, הלכות קבלה, הלכות זריקה, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.

רבי יצחק בר רדיפה בשם רבי אימי, מבקרי מומי קדשים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.

רבי אחא, ר' תנחום בר חייה, בשם ר' שמלאי, מגיהי ספר העזרה, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.

גידל בר בנימין בשם ר' אסי, שני דייני גזילות, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.

שמואל אמר, נשים האורגות בפרוכת, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.

רב חונה אמר, מתרומת בדק הבית.

מה פליג?

שמואל עבד ליה כקרבן.

רב חונה עבד ליה כבניין.

אמר רבי חזקיה, תנא ר' יהודה גדגדות, "הקטרת, וכל קרבנות הציבור, באין מתרומת הלשכה.

מזבח הזהב, וכל כלי שרת, באין ממותר נסכים.

מזבח העולה, וההיכל, והעזרות, באין משירי הלשכה.

חוץ לעזרות, באין מלשכת בדק הבית".

והא תני, "אבני המזבח, ההיכל, והעזרות, מועלין בהן".

וכי יש מעילה בשיריים?

אלא כר"מ.

דר' מאיר אמר, "מועלין בשיריים".

א"ר חייא, כלום אמר ר"מ אלא בתוך שנתו, והכא חוץ לשנתו אנן קיימין?

א"ר חזקיה, תנא רבי יהודה גדגדית, "השלחן, והמנורה, והמזבחות, והפרוכת, מעכבים את הקרבנות.

דברי ר"מ.

וחכ"א, אין לך מעכב את הקרבן, אלא הכיור והכן בלבד".

ולא כן א"ר אליעזר, ור' יוסי בן חנינה.

תריהון אמרין, כל הן דכתיב, "נכח", מעכב.

"צלע", אינו מעכב.

ואמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן, ואפילו "צלע" מעכב.

ואמר ר' אילא בשם