Right Click Here and click save as to download

ר' שמואל בר נחמן, ואפי' "שימה" מעכב?

א"ר חנינא, כאן בעבודות שבפנים, כאן בעבודות שבחוץ.

אמר רבי חנינא, שחצית גדולה היתה בבני כהנים גדולים, שיותר מששים ככרי זהב היו מוציאין בה.

שהיה כבשה של פרה עומד, ולא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו, אלא סותרו ובונה אותו משלו.

התיב רבי עולא, קומי רבי מנא, והא תני "שמעון הצדיק שתי פרות עשה, לא בכבש שהוציא את זו הוציא את זו".

אית לך למימר, שמעון הצדיק שחץ היה?!

מאי כדון?

על שם מעלה היא בפרה, סילסול היא בפרה.

תני, "זיזין וכתלים היו יוצאין מכאן ומכאן, כדי שלא [יצאו ו] יציצו הכהנים ויטמאו":

ר' עקיבה אומר אין משתכרין כו':אלא אם רצה, יהיה ההפסד שלו, והשכר להקדש, מותר.

כהדא בר זמינא, איתפקד גביה מדל דיתמין.

אתא ושאל לר' מנא.

אמר ליה, "אין בעית די ההפסדה דידך, ואגרה דתרויכון, שרי".

רבי חייה בר אדא, איתפקד גביה מדל דיתמין, ועביד כן:

מותר פירות כו': מתני', דר' ישמעאל היא.

דרבי חייא בר יוסף פתר מתניתא:

"מותר פירות", שכר להקדש.

"מותר נסכים", זו סאה רביעית.

רבי יוחנן פתר מתניתא:

"מותר פירות", זו סאה רביעית.

"מותר נסכים", לבירוצים.

ולית ליה לרבי חייה בר יוסף לביורצים?

אמר רבי חזקיה, מה דנפל לסאה רביעית, נפל לבירוצים.

על דעתיה דרבי חייה בר יוסף ניחא, "אין משתכרין בשל הקדש, אף לא בשל עניים". לפיכך "זה וזה לא היו מודין בפירות".

על דעתיה דרבי יוחנן קשיא?

והא תנינן, "עמדו מג', יספק מד'".

ותנינן, "זה וזה לא היו מודים בפירות"?

לא היו מודים בפירות בקיץ למזבח, אבל מודין היו בכלי שרת.

עד כדון בירוצי ציבור, ואפילו בירוצי יחיד?

ולא נמצאו כלי שרת באין משל יחיד?!

כהדא דתנינן, "אשה שעשתה כתונת לבנה כשרה, ובלבד שתמסרנה לציבור".

עד כדון בירוצי לח, ואפילו בירוצי יבש?

כההיא דתנינן תמן, (מנחות ע"ט, א) "הנסכים שקדשו בכלי, ונמצא הזבח, אם יש שם זבח אחר, יקרבו עמו. ואם לאו, יופסלו בלינה":

הלכה ג משנה

מותר הקטורת מה היו עושין בה?

מפרישין ממנה שכר האומנין, ומחללין אותה על מעות האומנין, ונותנין אותה לאומנין בשכרן, וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה.

[ואם בא חדש בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה], ואם לאו, מן הישנה:

הלכה ג גמרא

ולא נמצא הקדש מתחלל על ההקדש?!

כיצד הוא עושה?

אמר רבי שמעון בר ביסנא, מביא מעות ומחללן על הבנין,