- מה משפט ביום אף כאן ביום:
משפט ביום - דכתיב: והיה ביום הנחילו את בניו[1] - אורעה כל הפרשה כולה להיות דין במס' סנהדרין בפ' אחד דיני ממונות (דף לד:):
ולעריפת העגלה: אמרי דבי רבי ינאי: כפרה כתיב בה[2] כקדשים:
ולטהרת מצורע:
לטהרת מצורע - בצפרים ועץ ארז ואזוב ושני תולעת:
דכתיב (ויקרא יד[3]) זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו:
כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו':
דאמר מר: קצירה וספירה בלילה, והבאה ביום:
דאמר מר קצירה וספירת בלילה - ויליף לה במס' מנחות מקראי:
ולהקטר חלבים ואברים: דכתיב (ויקרא ו[4]) כל הלילה עד הבוקר:
כל הלילה עד הבוקר: על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר:
זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום:
זה הכלל לאתויי מאי?
לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין.
וכר' יוסי.
וכר' יוסי - דאמר במסכת מנחות אפילו סילק את הישנה שחרית, וסידר את החדשה ערבית - אף זו היתה תמיד. ומהו: תמיד? - שלא ילין שולחן בלא לחם. אבל לרבנן טפחו של זה מסדר בצד טפחו של מסלק:
דתניא. רבי יוסי אומר: סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית - אין בכך כלום.
ומה אני מקיים (שמות כה) לפני תמיד[5] - שלא יהא שולחן בלא לחם:
דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:
לאתויי מאי?
לאתויי אכילת פסחים, ודלא כר' אלעזר בן עזריה.
דתניא: ואכלו את הבשר בלילה הזה[6] - א"ר אלעזר בן עזריה: נאמר כאן: בלילה הזה, ונאמר להלן (שמות יב[7]) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה - מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות:
פרק שלישי הקורא עומד
משנה
הקורא את המגילה עומד ויושב
הקורא עומד ויושב - אם רצה עומד אם רצה יושב:
קראה אחד.
קראוה שנים - יצאו
קראוה שנים - יחד - יצאו. ולא אמרינן אין שני קולות נשמעין כאחד:
מקום שנהגו לברך - יברך.
ושלא לברך - לא יברך
לא יברך - אין צריך לברך:
בשני וחמישי בשבת במנחה קורין שלשה.
בשני ובחמישי בשבת ובשבת במנחה - עזרא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי - בבבא קמא בפרק מרובה (דף פב.[8]). והכא אשמעינן דשלשה הן: כהן ולוי וישראל:
אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן.
ואין מוסיפין עליהן - שלא יקשה לצבור, מפני שהן ימי מלאכה. ושבת במנחה סמוך לחשיכה הוא - שהרי כל היום היו רגילין לדרוש:
ואין מפטירין בנביא.
ואין מפטירין - משום האי טעמא גופיה:
הפותח והחותם בתורה -
הפותח והחותם - בגמ' מפרש:
מברך לפניה ולאחריה.
בראשי חדשים ובחולו של מועד - קורין ארבעה.
אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן.
ואין מוסיפין עליהן - בראשי חדשים[9] וחול המועד נמי איכא ביטול מלאכה - דמלאכת דבר האבד מותרת[10]:
ואין מפטירין בנביא.
הפותח והחותם בתורה - מברך לפניה ולאחריה.
זה הכלל: כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב - קורין ארבעה.
ביום טוב - חמשה.
ביוה"כ - ששה.
בשבת - שבעה.
אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן.
ומפטירין בנביא.
הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:
גמרא
תנא: מה שאין כן בתורה.
מה שאין כן בתורה - שאין קורין בתורה בצבור מיושב:
מנהני מילי?
אמר רבי אבהו: דאמר קרא (דברים ה[11]) ואתה פה עמד עמדי.
ואמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו: כביכול אף הקב"ה בעמידה.
כביכול - נאמר בהקב"ה כבאדם שיכול להאמר בו כן:
וא"ר אבהו: מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע.
שלא ישב על גבי המטה - אלא או שניהם על גבי המטה או שניהם על גבי קרקע:
שנאמר: ואתה פה עמד עמדי.
ת"ר. מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד.
משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב.
והיינו דתנן: משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה.
כתוב אחד אומר (דברים ט[12]) ואשב בהר. וכתוב אחד אומר (דברים י[13]) ואנכי עמדתי בהר? אמר רב: עומד ולומד
ולומד - מפי הגבורה:
יושב ושונה
יושב ושונה - שנית לבדו מה שלמד:
ר' חנינא אמר לא עומד ולא יושב אלא שוחה.
רבי יוחנן אמר: אין ישיבה אלא לשון עכבה.
שנאמר (דברים א[14]) ותשבו בקדש ימים רבים.
רבא אמר רכות מעומד וקשות מיושב:
רכות - דברים רכים ונוחים שאדם מהיר לשמען:
קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו':