תנא: מה שאין כן בתורה.
תנו רבנן. בתורה - אחד קורא ואחד מתרגם.
ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין.
ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין - וכל שכן שאין שנים קורין. וטעמא - משום דתרי קלי לא מישתמעי:
ובנביא - אחד קורא ושנים מתרגמין.
ובנביא אפילו אחד קורא ושנים מתרגמין - שהתרגום אינו אלא להשמיע לנשים ועמי הארץ שאינן מכירין בלשון הקודש. והתרגום הוא לעז הבבליים. ובתרגום של תורה צריכין אנו לחזור שיהו מבינין את המצות, אבל בשל נביאים לא קפדי עלייהו כולי האי:
ובלבד שלא יהו שנים קורין ושנים מתרגמין.
ובהלל ובמגילה - אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין.
ועשרה מתרגמין - לא גרסינן, שאין תרגום בכתובים:
מאי טעמא?
כיון דחביבה יהבי דעתייהו ושמעי:
מקום שנהגו לברך יברך:
אמר אביי: לא שנו אלא לאחריה, אבל לפניה מצוה לברך.
דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן.
מאי משמע דהאי: עובר - לישנא דאקדומי הוא?
אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא: (שמואל ב יח[1]) וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי.
ויעבר את הכושי - ויקדם את הכושי:
אביי אמר מהכא: (בראשית לג[2]) והוא עבר לפניהם.
ואיבעית אימא מהכא: (מיכה ב[3]) ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם.
לפניה מאי מברך?
רב ששת מקטרזיא
מקטרזיא - מקום:
איקלע לקמיה דרב אשי ובריך: מנ"ח.
מנ"ח - על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו:
לאחריה מאי מברך?
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם.
רבא אמר: האל המושיע.
אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו: ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע:
בשני ובחמישי בשבת במנחה קורין שלשה וכו':
הני שלשה כנגד מי?
אמר רב אסי: כנגד תורה נביאים וכתובים.
רבא אמר: כנגד כהנים לוים וישראלים.
אלא הא דתני רב שימי: אין פוחתין מי' פסוקין בבית הכנסת. וידבר - עולה מן המנין.
וידבר עולה מן המנין - וידבר ה' אל משה לאמר - אע"פ שאין ללמוד ממנו כלום:
הני עשרה כנגד מי?
א"ר יהושע בן לוי: כנגד עשרה בטלנין שבבית הכנסת.
רב יוסף אמר: כנגד עשרת הדברות שנאמרו למשה בסיני.
ורבי יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.
הי נינהו?
"ויאמר" דבראשית.
הני תשעה הוו?
בראשית - נמי מאמר הוא.
בראשית נמי - דמשתעי בשמים ובארץ. דכתיב[4]: בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם:
מאמר הוא - אף הן במאמר נבראו:
דכתיב: (תהילים לג[5]) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם.
אמר רבא: ראשון שקרא ד'[6] - משובח. שני שקרא ד' - משובח. שלישי שקרא ד' - משובח[7].
ראשון שקרא ד' משובח -
דתנן. בשלש קופות של שלש סאין שבהן תורמין את הלשכה,
תורמין - כהנים את הלשכה - נותנין משקלי שנה זו לתוכה, לקנות מהן קרבנות צבור לכל השנה:
והיה כתוב עליהן: אב"ג - לידע איזו מהן נתרמה ראשון, להקריב ממנה ראשון - שמצוה בראשון.
אמצעי שקרא ארבעה משובח - דתניא: (במדבר ח[8]) אל מול פני המנורה יאירו - מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי, ונר מערבי כלפי שכינה.
אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות - למול פני נר שבגוף המנורה שהוא אמצעי היה מצדד פני ששה הנרות:
נר מערבי - הוא נר אמצעי. למאן דאמר נרות צפון ודרום מונחין הוי אמצעי משוך קימעא כלפי מערב חוץ משאר נרות[9]. דלמאן דאמר מערב ומזרח מונחין לא[10] משום דהוי מערבי השני כלפי מזרח. הכי איתא במנחות:
ואמר רבי יוחנן: מכאן שאמצעי משובח.
ואחרון שקרא ארבעה משובח - משום מעלין בקדש ולא מורידין.
רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר, וקרא[11] ראשון ארבעה, ושבחיה רב פפא:
ראשון - מן שלשה[12] שקרא ארבעה פסוקים - משובח. וכן שני וכן שלישי. אם לא עשה הראשון ועשה השני, או אם לא קראו לא הראשון ולא השני ארבעה פסוקים וקרא אותן השלישי - משובח. ואם יש להן ריוח בפרשה וקראו כל אחד ארבעה פסוקים - כולן משובחין:
אין פוחתין מהן ואין מוסיפין:
תנא: הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה.
והאידנא דכולהו מברכי לפניה ולאחריה, היינו טעמא דתקינו רבנן - גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין:
משום הנכנסין - שאם יכנס אדם לבית הכנסת אחר שבירך ראשון, ואם לא ישמע את האחרים מברכין יאמר: אין ברכה בתורה לפניה:
ומשום היוצאין - ולא שמעו את החותם מברך לאחריה והראשונים לא ברכו - יאמרו היוצאים אין ברכה בתורה לאחריה:
בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה וכו':
בעא מיניה עולא בר רב מרבא פרשת ראש חודש כיצד?
כיצד קורין - בד' בני אדם:
קורין אותה (במדבר כח[13]) צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי - דהויין תמניא פסוקי[14].
היכי נעביד?
ניקרי תרי, תלתא תלתא פסוקין - פשו להו תרי,
ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין.
אין משיירין בפרשה כו' - לקמן מפרש טעמא. ואין מתחילין - נמי לקמן אמרינן לה, ומפרש טעמא:
ניקרי ארבעה, ארבעה - פשו להו שבעה.
וביום השבת הויין תרי, ובראשי חדשיכם הויין חמשה.
היכי נעביד?
ניקרי תרי מהא וחד מהנך