אמרי: אוקומי הוא דקא מוקמי התם.
אמרי אוקומי הוא דמוקמי התם - כלומר: אין הדבר ניכר לשם פרשת שקלים, אלא סברי שלא נסתיימה פרשת ואתה תצוה עד כאן:
אלא אמר אביי: קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית.
וחד, תני וקרי מכי תשא עד ועשית.
וחד תאני וקרי - חוזר ושונה לקרות מכי תשא עד ועשית כיור נחושת וגו':
מיתיבי: חל[1] להיות בפרשה הסמוכה לה, בין מלפניה[2] בין מלאחריה[3] - קורין אותה[4] וכופלין אותה[5].
בשלמא לאביי - ניחא[6].
אלא לר' יצחק נפחא - קשיא?[7]
אמר לך ר' יצחק נפחא: ולאביי[8] מי ניחא?
תינח לפניה - לאחריה היכי משכחת לה?[9]
אלא מאי אית לך למימר כופלה בשבתות[10]
כופלה בשבתות - שקורין אותה שני שבתות זו אחר זו:
חל להיות בכי תשא עצמה
א"ר יצחק נפחא: קרו שיתא מן ועשית עד ויקהל, וחד קרי מכי תשא עד ועשית.
מתקיף לה אביי: השתא אמרי למפרע הוא דקרי?
אלא אמר אביי: קרו שיתא עד ויקהל. וחד תני וקרי מכי תשא עד ועשית.
תניא כוותיה דאביי חל להיות בכי תשא עצמה קורין אותה וכופלין אותה:
חל להיות בתוך השבת מקדימין לשבת שעברה:
איתמר: ר"ח אדר שחל להיות בערב שבת
רב אמר: מקדימין.
רב אמר מקדימין - וקורין בכי תשא[13] לשבת שעבר. כדתנן במתני':
ושמואל אמר: מאחרין.
רב אמר מקדימין - דאם כן בצרי להו יומי שולחנות.
דאם כן - דמאחרין בצרי להו לשולחנות משני שבתות. דאמרינן לעיל. משום ששולחנות הוצרכו לישב במדינה בט"ו מקדימין וקורין מראש חודש שיהו דורשין שתי שבתות לפניהן. כרבן שמעון בן גמליאל, ואם תאחר עד למחרת ראש חדש - אין כאן הקדמה שתי שבתות:
ושמואל אמר מאחרין - אמר לך סוף סוף חמיסר במעלי שבתא מיקלע
חמיסר במעלי שבתא מיקלע - ואותו היום לא יתחילו לצאת ולישב במדינה, מפני כבוד השבת:
ושולחנות לא נפקי עד חד בשבא - הלכך מאחרין.
לא נפקי עד בחד בשבת - וכי מאחרת נמי איכא שתי שבתות - הלכך מאחרין, כדי שלא תצטרך להפסיק בין ב' פרשיות[14]:
תנן: חל[15] להיות בתוך השבת - מקדימין לשעבר, ומפסיקין לשבת אחרת.
מאי לאו אפילו בע"ש?
לא בתוך השבת דוקא.
בתוך שבת דוקא - דאי מאחרת - ודאי בצרי להו יומי לשולחנות:
ת"ש: איזו היא שבת ראשונה - כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת.
מאי לאו: אפילו בע"ש דומיא דתוכה.
מה תוכה - מקדימין, אף ע"ש - מקדימין?
אמר שמואל: בה.
אמר שמואל - האי בתוכה דקתני לאו תוך שבוע אלא תוך שבת עצמו:
וכן תנא דבי שמואל: בה.
וכן תנא דבי שמואל - בתוספתא דהך ברייתא: אי זו היא שבת ראשונה כל שחל ר"ח אדר להיות בה ביום שבת עצמו, ואפילו חל בערב שבת של אתמול כאילו חל בה - אלמא מאחרין אשמועינן:
כתנאי.
מסרגין לשבתות - דברי ר' יהודה הנשיא.
מסרגין - לשון סירוגין. כלומר מפסיקין לשבתות בין פרשה ראשונה לשניה, כשחל ר"ח בחול שמקדימין לשעבר, דא"כ בצרי להו יומי לשולחנות, ומפסיקין לשבת הבאה, ולשבת שלישית קורין זכור, כדי שתהא סמוכה: זכור לפורים:
ר"ש בן אלעזר אומר: אין מסרגין.
אין מסרגין - כדמפרש ואזיל:
אמר ר"ש בן אלעזר: אימתי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בע"ש,
אימתי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בערב שבת - דכי נמי מאחרין לא בצרי יומי לשולחנות, כדאמר שמואל לעיל: סוף סוף שולחנות לא יתבי עד חד בשבת - הלכך מאחרין ואין כאן סירוג:
אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת - מקדים וקורא משבת שעברה אע"פ שהוא שבט:
אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת - דאי מאחרת לה בצרי להו יומא לשולחנות, על כרחך נקדים ויש כאן סירוג:
בשנייה זכור וכו':
איתמר: פורים שחל להיות בע"ש -
רב אמר: מקדימין פרשת זכור.
ושמואל אמר: מאחרין.
רב אמר: מקדימין - כי היכי דלא תיקדום עשיה לזכירה.
הכי גרסינן: כי היכי דלא ליקדום עשייה לזכירה:
ושמואל אמר: מאחרין - אמר לך, כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר, עשיה וזכירה בהדי הדדי קא אתיין.
תנן: בשניה - זכור.
תנן בשניה זכור - קא סלקא דעתך, אראש חודש אדר שחל להיות בשבת קאי דמיירי ביה רישא דמתניתין:
והא כי מיקלע ריש ירחא בשבת, מיקלע פורים בערב שבת, וקתני: בשניה - זכור?
אמר רב פפא: מאי: שניה - שניה להפסקה.
שניה להפסקה - כלומר: לאו ארישא קאי אלא אסיפא קאי. דקתני: חל להיות בתוך השבת - מקדימין לשעבר, ומפסיקין לשבת הבאה. ועלה קאי ואמר: בשבת של אחר הפסקה - קורין זכור ובתוך שבוע שלאחריה יהא פורים:
תא שמע: איזו שבת שניה
איזו היא שבת שניה - כלומר שבת של פרשה שניה: פרשת זכור:
- כל שחל פורים להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת.
בתוכה - לאחריה. ואפילו חל פורים בערב שבת:
מאי לאו: ערב שבת דומיא דתוכה - מה תוכה - מקדימין אף ערב שבת - מקדימין?
אמר שמואל: בה.
בה - ביום שבת עצמו - קורין הפרשה בו ביום. ואפילו חל בערב שבת, אתמול, כאילו חל לשבת שלמחר, והיינו כשמואל:
וכן תנא דבי שמואל: בה.
חל להיות בשבת עצמה
- אמר ר"ה: לדברי הכל אין מקדימין.
חל להיות פורים בשבת - דברי הכל אין קורין זכור לשעבר, דהא השתא לא קדמה עשייה לזכירה, וגבי מוקפין קדמה זכירה לעשייה:
ורב נחמן אמר: עדיין היא מחלוקת.
עדיין היא מחלוקת - אף בזו אמר רב: מקדימין - כדי שתקדם זכירה לעשייה דעיירות.
איתמר נמי, א"ר חייא בר אבא אמר רבי אבא אמר רב: פורים שחל להיות בשבת - מקדים וקורא בשבת שעברה זכור:
בשלישית פרה אדומה וכו':
תנו רבנן: איזו היא שבת שלישית
איזו היא שבת שלישית. שקורין בו פרשה שלישית:
- כל שסמוכה לפורים מאחריה.
איתמר. ר' חמא בר' חנינא אמר: שבת הסמוכה לר"ח ניסן.
ולא פליגי.
הא דאיקלע ר"ח ניסן בשבת.
הא דאיקלע באמצע שבת:
הא דאיקלע ראש חודש ניסן ביום השבת - שלא הוצרך להקדים פרשת החודש לשבת שעברה - קרינן לשבת שעברה פרה אדומה, כרבי אחא בר' חנינא, ולא בסמוכה לפורים. לסמוך אזהרת טמאים לפסח. והיכא דחל ראש חודש ניסן באמצע שבת - שהוצרכנו לקרות פרשת החודש בשבת שלפניה, הוזקקנו להקדים פרשת פרה לשבת שלפני שבת, שהיא סמוכה לפורים מאחריה:
ברביעית (שמות יב) [16]:
תנו רבנן:
תנו רבנן כו' - ברייתא זו מפורשת למעלה בסירוגין[17] - לרב כדאית ליה ולשמואל כדאית ליה[18]:
ר"ח אדר שחל להיות בשבת - קורין כי תשא[19], ומפטירין ביהוידע[20].
ואי זו היא שבת ראשונה - כל שחל ר"ח אדר להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת[21].
בשניה - זכור[22], ומפטירין (שמואל א טו[23]) פקדתי.
ואי זו היא שבת שניה - כל שחל פורים להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת[24].
בשלישית - פרה אדומה[25], ומפטירין: (יחזקאל לו[26]) וזרקתי עליכם.
ואי זו היא שבת שלישית - כל שסמוכה לפורים מאחריה[27].
ברביעית - החדש הזה[28], ומפטירין: (יחזקאל מה[29]) כה אמר ה' [אלהים] בראשון באחד לחדש