קילקולי המים שברה"ר וכו':
קילקולי המים - כגון אבנים שנפלו מחמת[1] הבור:
חטיטה[2] - אין, חפירה - לא[3].
אמר ר' יעקב אמר ר' יוחנן: לא שנו אלא שאין רבים צריכין להם.
אבל רבים צריכין להם - אפילו חפירה מותר[4].
וכי רבים צריכין להם מי שרי?[5]
והתניא: חוטטין בורות[6] שיחין[7] ומערות - של יחיד,
חוטטין - נפלו צרורות בקרקעית הבור - מעלה אותן במועד:
ואין צריך לומר[8] - של רבים.
ואין חופרין בורות שיחין ומערות - של רבים,
ואין צריך לומר - של יחיד.
מאי לאו[9] בשרבים צריכין להם?[10]
לא. בשאין רבים צריכין להם[11].
דכוותה גבי יחיד שאין יחיד צריך להם[12] - חטיטה מי שרי?
והתניא: בורות שיחין ומערות של יחיד - כונסין מים לתוכן.
אבל לא חוטטין, ולא שפין את סדקיהן[13].
אבל לא חוטטין אותן - [14]אי אמרת בשלמא הא דקתני ההיא ברייתא שלמעלה של יחיד[15] היינו בשיחיד צריך לו - איכא לאוקמי האי דקתני האי ברייתא: אבל לא חוטטין - בשאין יחיד צריך לו. אלא אי אוקמת לה הא דחוטטין בשאין יחיד צריך לו[16] א"כ האי דקתני: אבל לא חוטטין - במאי מוקמת לה[17]:
ושל רבים - חוטטין אותן ושפין את סדקיהן.
ואלא מאי[18] בשיחיד צריך להם.
- דכוותה גבי רבים[19] בשרבים צריכין להם[20].
- חפירה מי אסיר?
והתניא: בורות שיחין ומערות של יחיד כונסין מים לתוכן וחוטטין אותן.
אבל לא שפין את סדקיהן ולא חוטטין לתוכן. ולא סדין אותן בסיד.
ושל רבים - חופרין אותן וסדין אותן בסיד?
אלא מאי בשיחיד צריך לו כו' - כלומר במאי מוקמת האי דקתני חוטטין בשרבים צריכים להן. והתניא כו' של רבים חופרין אותן:
אלא קשיא הך קמייתא?
אלא קשיא קמייתא - דקתני אין חופרין בורות של רבים בשרבים צריכין לו קשיא להא ברייתא דקתני הכא של רבים חופרין אותן:
תריץ הכי: חוטטין בורות של יחיד בשיחיד צריך להם.
ואין צריך לומר בשל רבים כשרבים צריכין להם, דאפילו חפירה מותר.
אלא תריץ הכי - ואין צריך לומר בשל רבים דאפילו חפירה מותר. ולא קשיא לרבי יוחנן דאמר לא שנו כו':
ואין חופרין בורות שיחין ומערות של רבים בשאין רבים צריכין להם.
ואין צריך לומר של יחיד.
דכי אין יחיד צריך להם - אפילו חטיטה נמי אסור.
אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא.
מתניתין נמי דיקא - דבשרבים צריכין לו דחפירה נמי מותר:
דקתני: עושין כל צורכי רבים.
כל - לאתויי מאי?
לאו לאתויי חפירה.
לא. לאתויי הא דתניא:
יוצאין לקווץ את הדרכים.
לקווץ את הדרכים - לפנות קוצים שבדרכים:
ולתקן את הרחובות, ואת האסטרטאות, ולמוד את המקואות.
וכל מקוה שאין בו ארבעים סאה מרגילין לתוכו ארבעים סאה.
מרגילין להיות בתוכו ארבעים סאה - שמרגילין שיהא נוגע במקוה אמת המים כדי שיהא בו ארבעים סאה:
ומנין שאם לא יצאו ועשו כל אלו, שכל דמים שנשפכו שם,
כל דמים שנשפכו שם - כגון בקוצים שבדרכים:
מעלה עליהם הכתוב כאילו הם שפכום -
ת"ל: (דברים יט): והיה עליך דמים.
הא בהדיא קתני לה: ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת המקואות.
ועושין כל צורכי רבים לאתויי מאי?
הא - דקאמרת דלאתויי - הני נמי בהדיא קתני במתני': מתקנין כו' - אלא ודאי הא דקתני: ועושין כל צורכי רבים לאתויי חפירה קא אתו:
לאו לאתויי חפירה.
שמע מינה:
מציינין את הקברות:
מציינין את הקברות - שעושין סימנים על הקברות בסיד, כדאמר במרובה (ב"ק דף סט.) של קברות בסיד דחוור כעצמות - כדי שלא ילכו אוכלי תרומה לשם:
אמר ר"ש בן פזי: רמז לציון קברות מן התורה מנין?
תלמוד לומר (יחזקאל לט): וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון.
דכתיב וראה עצם וכו' - יחזקאל מתנבא על העתיד לבא, שיעשו ישראל ציונים על עצמות הפגרים המושלכין. ורמז הוא שלא בא הכתוב אלא להזהיר וללמד שיהא אדם עושה ציון[21]:
א"ל רבינא לרב אשי: הא מקמי דליתי יחזקאל, מאן אמר?
וליטעמיך, הא דאמר רב חסדא: דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו,
מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו.
(יחזקאל מד[22]): כל בן נכר ערל לב[23] וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לשרתני.
כל בן נכר וערל בשר - שמתו אחיו מחמת מילה ולא רצו למולו שיראים פן ימות גם הוא כאחיו - לא יבא אל מקדשי לשרתני - שאסורין בעבודה:
מקמי דליתי יחזקאל מאן אמר?
אלא גמרא גמירי לה
גמירי - מסיני:
ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא.
הכא נמי - גמרא גמירי לה, ואתא יחזקאל ואסמכה[24] אקרא.
רבי אבהו אמר מהכא (ויקרא יג[25]): וטמא טמא יקרא - טומאה קוראה לו ואומרת לו פרוש.
טומאה קוראה לו פרוש - כלומר עושים סימנים על הטומאה כדי שיהא מרגיש ופורש:
וכן אמר רבי עוזיאל בר בריה דרבי עוזיאל רבה[26]: טומאה קוראה לו ואומרת לו פרוש.
והאי להכי הוא דאתא? ההוא מיבעי ליה לכדתניא:
וטמא טמא יקרא - צריך להודיע צערו לרבים ורבים מבקשין עליו רחמים.
א"כ, ליכתוב: וטמא יקרא, מאי: וטמא טמא - שמעת מינה תרתי.
אביי אמר מהכא (ויקרא יט[27]): ולפני עור לא תתן מכשול.
לפני עור לא תתן מכשול - כלומר עשו דבר על הטומאה שלא יהו נכשלים בה נושאי תרומה וטהרות:
רב פפא אמר: (ישעיהו נז[28]) ואמר סלו סלו פנו דרך[29].
רב חיננא אמר: הרימו מכשול מדרך עמי.[30]
ר' יהושע בריה דרב אידי אמר: (שמות יח[31]) והודעת להם את הדרך ילכו בה.
מר זוטרא אמר: (ויקרא טו[32]) והזרתם את בני ישראל מטומאתם.
והזרתם - ומתרגמינן: ותפרשון:
רב אשי אמר: (ויקרא יח[33]) ושמרתם את משמרתי - עשו משמרת למשמרתי.
עשו משמרת למשמרתי - עשו משמרת לאוכלי תרומה, דכתיב בה: משמרת. דכתיב (במדבר יח[34]): - שלא יהו מטמאים:
רבינא אמר: (תהילים נ[35]) ושם דרך אראנו בישע אלהים.
ושם דרך - שעושין סימן באיזה דרך ילכו:
אריב"ל: כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא.
שנאמר: ושם דרך.
אל תקרי: ושם[36], אלא: ושם[37] דרך - אראנו בישע אלהים.
אראנו בישע אלהים - זה השם אורחותיו, המחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. ושם - כמו שמין:
Audio Video
רבי ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוה מקשי ליה, בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה
בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה - משום דאתו כולי עלמא לפירקא ואי מקשי ליה ולא הוה מצי לפרוקי הוה מכסיף: