אלא מעתה: (דברים כה) ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה - ה"נ?
והא תניא: בין יושב בין עומד בין מוטה?
א"ל: התם לא כתיב: ויעמוד ויאמר, הכא כתיב: ויקם ויקרע.
אמר רמי בר חמא: מנין לקריעה שהיא מעומד?
שנאמר: (איוב א) ויקם איוב ויקרע.
דלמא מילתא יתירתא הוא דעבד?
דאי לא תימא הכי: (איוב א) ויגז את ראשו - ה"נ?
אלא מהכא: (שמואל ב, יג) ויקם המלך ויקרע את בגדיו.
ודלמא מילתא יתירתא עביד?
דאי לא תימא הכי: (שמואל ב, יג) וישכב ארצה - ה"נ.
והתניא: ישב על גבי מטה, על גבי כסא, על גבי אודייני,
אודייני - מכתשת גדולה:
[גדולה מכולן אמרו: אפילו על גבי קרקע] -
מכולם - אמרו, אפי' ישן ע"ג קרקע לא יצא, עד שיכפה מטתו וישב עליה:
לא יצא ידי חובתו.
וא"ר יוחנן: שלא קיים כפיית המטה?
א"ל: כעין ארצה.
כעין ארצה - כלומר שכפה מטתו וישב עליה, ולעולם קריעה מעומד:
ת"ר: [אלו] דברים שאבל אסור בהן:
אסור במלאכה.
וברחיצה.
ובסיכה.
ובתשמיש המטה.
ובנעילת הסנדל.
ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, ולשנות במשנה במדרש ובהלכות {ובתלמוד} ובאגדות.
ואסור לקרות - כדאמרינן לעיל (דף טו.) מדאמר רחמנא ליחזקאל האנק דום והא דאמר (סוכה דף כה.) אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין התם שאר מצות בעלמא אבל הני אית בהו שמחה:
ואם היו רבים צריכין לו,
רבים צריכים ליה - לדרשה:
אינו נמנע.
ומעשה ומת בנו של ר' יוסי בציפורי ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו.
רבה בר בר חנה איתרעא ביה מילתא.
סבר דלא למיפק לפירקא.
א"ל ר' חנינא אם היו רבים צריכין לו אינו נמנע.
סבר לאוקמי אמורא עליה
סבר לאוקמי אמורא עליה - תורגמן:
א"ל רב תניא ובלבד שלא יעמיד תורגמן.
ואלא היכי עביד?
כי הא דתניא מעשה ומת בנו של ר' יהודה בר אילעאי ונכנס לבית המדרש ונכנס ר' חנניה בן עקביא וישב בצדו ולחש הוא לר' חנניה בן עקביא ור' חנניה בן עקביא לתורגמן ותורגמן השמיע לרבים.
ת"ר אבל ג' ימים הראשונים אסור להניח תפילין משלישי ואילך ושלישי בכלל מותר להניח תפילין
ושלישי בכלל - מותר להניח תפילין דעיקר אבילות אינו אלא ב' ימים:
ואם באו פנים חדשות אינו חולץ
ואם באו פנים חדשות - ביום ג' אפ"ה אינו חולץ תפילין אע"ג דאיכא למיחש דלמא אמרי [בשני] ימים הראשונים נמי הניח תפילין:
דברי ר"א.
ר' יהושע אומר אבל ב' ימים הראשונים אסור להניח תפילין.
רבי יהושע אומר וכו' - דעיקר אבילות אינו אלא יום אחד:
משני ושני בכלל - מותר להניח תפילין.
ואם באו פנים חדשות - חולץ.
ואם באו פנים חדשות - ביום שני חולץ תפילין:
אמר רב מתנה: מאי טעמא דר"א
מ"ט דר"א - דסבר עיקר אבילות שני ימים:
דכתיב (דברים לד) ויתמו ימי בכי אבל משה.
דכתיב ויתמו ימי - דמשמע ב' ימים:
אמר רב עינא: מ"ט דר' יהושע?
דכתיב (עמוס ח) ואחריתה כיום מר.
ורבי יהושע נמי הא כתיב ויתמו ימי וגו'?
אמר לך: שאני משה דתקיף אבליה.
ור"א נמי הא כתיב: ואחריתה כיום מר?
עיקר מרירא חד יומא הוא.
עיקר מרירא יום אחד - אבל אבילות ב' ימים:
אמר עולא: הלכה כר"א בחליצה.
והלכה כר' יהושע בהנחה.
הלכה כר"א בחליצה - שאם באו פנים חדשות בג' אינו חולץ. והלכה כרבי יהושע בהנחה - דבשני מותר להניח תפילין:
איבעיא להו: בשני לעולא חולץ
בשני לעולא חולץ - בשלישי קאמר הלכה כר"א דאמר אינו חולץ, אבל בשני לא ידענא אי חולץ אי לא:
או אינו חולץ?
ת"ש: אמר עולא: חולץ ומניח אפי' מאה פעמים.
חולץ ומניח - בשני אפי' מאה פעמים ביום, וכי באו פנים חדשות חולץ, וכי ליכא פנים חדשות מניח:
תניא נמי הכי. יהודה בן תימא אומר: חולץ ומניח אפי' מאה פעמים.
רבא אמר: כיון שהניח שוב אינו חולץ.
רבא אמר כיון שמניח - בשני שוב אינו חולץ לפנים חדשות:
והא רבא
והאמר רבא - לעיל (דף כ.) בכפיית המטה הלכה כתנא דידן דאמר ג' ימים עיקר אבילות, ה"נ נבעי ג' ימים להניח תפילין:
הוא דאמר הלכה כתנא דידן דאמר שלשה