צורת הדף באתר היברובוקס
הלך גדול הבית לבית הקברות.
הלך גדול הבית לבית הקברות - אחר מטתו לקוברו, ושהה שם ג' ימים:
מהו?
מהו - מי חשבינן ליה כמאן דהוי בביתיה, הואיל ולצורך המת הלך אתו:
תא שמע: דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אפילו הלך גדול הבית לבית הקברות - מונה עמהן.
מונה עמהן - דאבילות שלהם התחילה משחזרו פניהם מן המת, ואבילות של גדול עד שיסתום הגולל:
מונה עמהן!? והתניא: מונה לעצמו?
לא קשיא. הא דאתא בגו תלתא.
והא דלא אתא בגו תלתא.
כי הא דאמר להו רב לבני הצלפוני:
לבני הצלפוני - מקום:
דאתו בגו תלתא - לימנו בהדייכו.
דלא אתו בגו תלתא - לימנו לנפשיהו.
אמר להו רבא לבני מחוזא: אתון דלא אזליתו בתר ערסא,
דלא אזליתו בתר ערסא - דמאן דאזיל בתר ערסא לא חיילא עליה אבילות עד שנסתם הגולל. כשמוליכין המטה מבבל לא"י לקבור, ואין כל הקרובים כולם יכולין לעלות עד א"י, ומלוין המת פרסה או מיל וחוזרים:
מכי מהדריתו אפייכו מבבא דאבולא.
מכי אהדריתו אפייכו מבבא דאבולא - משער החיצון של העיר ומגרשיה דאתיתו לביתא:
אתחילו מנו:
אתחילו מנו - ימי אבילות, אע"ג דלא נקבר המת עד ימים רבים. ואע"ג דאבילות אינו חל עד שיסתום הגולל, לדידכו דלא מחזי חזרתכם כנסתם הגולל:
ר"ש אומר אפילו בא ביום השביעי ממקום קרוב מונה עמהן:
א"ר חייא בר גמדא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי: והוא שבא ומצא מנחמין אצלו.
ה"ג והוא שלא עמדו מנחמין מאצלו - שבא בשביעי שחרית עד שלא עמדו מנחמין אצל זה שבבית:
בעי רב ענן: ננערו לעמוד
ננערו לעמוד - מנענעים ורוצים לעמוד:
ולא עמדו - מהו?
תיקו.
גמירי חבריה דר' אבא בר חייא מר' אבא, ומנו ר' זירא.
ואמרי לה: חבריה דר' זירא מרבי זירא, ומנו ר' אבא בריה דר' חייא בר אבא,
א"ר יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות, והלכה כרבי שמעון באבל.
כרבי שמעון באבל - הא דאמרן.
כרשב"ג בטריפות - דתנן: בני מעים שניקבו וליחה סותמתן - כשרה. דברי רשב"ג.
מאי ליחה?
אמר רב כהנא: שירקא דמעיא דנפיק אגב דוחקא.
אמר מאן דהוא
אמר מאן דהוא - אדם אחד מאן דהוה:
איזכי ואסיק ואגמרא לשמעתא מפומיה דמריה.
מפומיה דמריה - מר' אבא בריה דרבי חייא או רבי זירא:
כי סליק, אשכחיה לר' אבא בריה דרבי חייא בר אבא.
א"ל: אמר מר הלכה כרשב"ג בטריפות?
א"ל: אנא אין הלכה אמרי כר"ש.
אין הלכה אמרי - כלומר אין הלכה כרבי שמעון:
באבל מאי?
א"ל פלוגתא נינהו.
דאיתמר רב חסדא אמר: הלכה.
וכן א"ר יוחנן: הלכה.
ר"נ אמר: אין הלכה.
ואין הלכה כרשב"ג בטריפות, והלכה כר"ש באבל.
דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.
על כל המתים כולן מדחה מטתו
מדחה מטתו - ממהר להוציאו:
- הרי זה משובח.
על אביו ועל אמו - הרי זה מגונה.
היה ערב שבת או ערב יום טוב[1] - הרי זה משובח, שאינו עושה אלא לכבוד אביו ואמו.
על כל המתים כולן - רצה ממעט בעסקו,
ממעט בעסקו - כגון סחורה:
רצה אינו