.צורת הדף באתר היברובוקס

יש אבילות בשבת.

והני אמרי: אין אבילות בשבת.

מאן דאמר יש אבילות בשבת - דקתני: עולה.

מאן דאמר אין אבילות בשבת - דקתני אינה מפסקת.

אי סלקא דעתך יש אבילות בשבת, השתא אבילות נהגא אפסוקי מיבעיא?!

אפסוקי מבעיא - כלומר מי צריכא למימר דאינה מפסקת:

ואלא הא קתני: עולה?

איידי דקבעי למיתנא סיפא: אינן עולים - תנא רישא: עולה.

ולמאן דאמר יש אבילות בשבת, הא קתני: אינה מפסקת?

משום דקבעי למיתנא סיפא: מפסיקין, תנא רישא: אינה מפסקת.

לימא כתנאי: מי שמתו מוטל לפניו - אוכל בבית אחר.

אין לו בית אחר - אוכל בבית חברו.

אין לו בית חברו - עושה לו מחיצה עשרה טפחים.

אין לו דבר לעשות מחיצה - מחזיר פניו ואוכל.

ואינו מיסב ואוכל,

ואינו אוכל בשר ואינו שותה יין,

ואין מברך,

אין מברך - להוציא אחרים ידי חובתן:

ואין מזמן,

ואין מברכין עליו,

ואין מזמנין עליו,

ופטור מקריאת שמע, ומן התפלה, ומן התפילין,

ומכל מצות האמורות בתורה.

ובשבת - מיסב ואוכל, ואוכל בשר ושותה יין, ומברך,

ומזמן, ומברכין, ומזמנין עליו.

וחייב בקריאת שמע, ובתפלה, ובתפילין, ובכל מצות האמורות בתורה.

רבן גמליאל אומר: מתוך שנתחייב באלו -

מתוך שנתחייב באלו - קריאת שמע כו' נתחייב בכולן:

נתחייב בכולן.

ואמר ר' יוחנן: תשמיש המטה איכא בינייהו.

תשמיש המטה איכא בינייהו - הא דאמר נתחייב בכולן - סבר מותר בתשמיש המטה. ותנא קמא סבר: אסור בתשמיש המטה:

מאי לאו בהא קא מיפלגי: דמר סבר: יש אבילות בשבת

מר - דאסר בתשמיש סבר יש אבילות בשבת:

ומר סבר: אין אבילות בשבת.

ומר - דשרי, סבר כשמואל דאמר: אין אבילות בשבת:

ממאי? דלמא עד כאן לא קאמר תנא קמא התם, אלא משום דמתו מוטל לפניו.

אבל הכא, דאין מתו מוטל לפניו - לא.

וע"כ לא קאמר ר"ג התם, דאכתי לא חל אבילות עליה,

עדיין לא חלה אבילות עליה דלא נקבר:

אבל הכא דחל אבילות עליה- הכי נמי.