אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את וכו' ר' אליעזר אומר כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות: תיפלות ס"ד!?
לימדה תיפלות ס"ד - וכי תורה תיפלות קרא לה:
אלא אימא, כאילו למדה תיפלות.
כאילו - שמתוכה היא מבינה ערמומית, ועושה דבריה בהצנע:
א"ר אבהו, מ"ט דר"א?
דכתיב, (משלי ח) "אני חכמה שכנתי ערמה".
חכמה - תורה:
כיון שנכנסה חכמה באדם, נכנסה עמו ערמומית.
ורבנן האי, "אני חכמה" מאי עבדי ליה?
מיבעי ליה לכדרבי יוסי בר' חנינא.
דא"ר יוסי בר' חנינא, אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן.
שמעמיד עצמו ערום עליה - שפירש מכל עסקים, ונעשה עליה עני וחסר כל. [ל"א שמשים עצמו ערום עליה גרסי'] שמערים, שיתקיים תורתו, לקבוץ על יד, וללמוד מכל אדם:
שנאמר, "אני חכמה שכנתי ערמה".
א"ר יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו.
שנאמר, (איוב כח) "והחכמה מאין תמצא":
מאין תמצא - מן העשוי כאין:
רבי יהושע אומר רוצה אשה וכו': מאי קאמר?
הכי קאמר רוצה אשה בקב ותיפלות עמו
רוצה אשה בקב ותיפלות - חפיצה ליזון במזונות מועטין, ויהא תיפלותה מצוי לה, בתשמיש. מט' קבין, ופרישות, לפרוש מן התיפלות. לפיכך אין טוב שתלמוד תורה:
מתשעת קבין ופרישות:
הוא היה אומר חסיד שוטה כו': היכי דמי חסיד שוטה?
כגון דקא טבעה איתתא בנהרא, ואמר, לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה, ואצולה.
היכי דמי רשע ערום?
אמר רבי יוחנן זה המטעים דבריו לדיין, קודם שיבא בעל דין חברו.
שמטעים דבריו לדיין - דמשנקבעו בלב הדיין שערי זכיותיו לדבריו של זה, קשין לסלקן. והרי ערמותו. ורשע הוא, שעובר על "לא תשא שמע שוא" (שמות כג):
ר' אבהו אומר, זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז.
להשלים מאתים זוז - ומעתה לא יטול לקט, ויש לו (להנותן) קרובים, שיטלום:
דתנן, "מי שיש לו מאתים זוז, לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני.
היה לו מאתים חסר דינר, אפילו אלף נותנין לו כאחת, הרי זה יטול".
רבי אסי אמר רבי יוחנן, זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין.
בנכסים מועטין - דתנן, (ב"ב דף קלט) "מי שמת והניח בנים ובנות, בזמן שהנכסים מרובין, הבנים ירשו, והבנות יזונו. נכסים מועטין, הבנות יזונו, והבנים ישאלו על הפתחים:
דאמר רבי אסי א"ר יוחנן, יתומים שקדמו ומכרו
שקדמו ומכרו - קודם שבאו הבנות לב"ד, והעמידום ב"ד לנכסים בחזקת בנות:
בנכסים מועטין,
מה שמכרו מכרו.
אביי אמר, זה המשיא עצה למכור בנכסים, כרבן שמעון בן גמליאל.
דתניא, "נכסי לך, ואחריך לפלוני, וירד הראשון ומכר, ואכל השני - מוציא מיד הלקוחות, דברי רבי.
רשב"ג אומר, אין לשני אלא מה ששייר ראשון".
רב יוסף בר חמא אמר רב ששת, זה המכריע אחרים באורחותיו.
המכריע אחרים באורחותיו - ראו ועשו כמוני, ולכו בדרכי. לא נתכוון זה אלא להראות עצמו כחסיד בעיני הבריות. ואין תוכו כברו. אלא שלא ידקדקו אחריו, לבדוק בתועבותיו:
רבי זריקא אמר רב הונא, זה המיקל לעצמו ומחמיר לאחרים.
עולא אמר זה