ומביאו לחיי העולם הבא.
ומביאו לעוה"ב - שמכבדו בדברו דברים טובים ונחומים, והמלאכה מטיל עליו בלשון רכה - מראה לו צורך השעה שאינן יכולין להתפרנס אלא ביגיעה זו. ובגמרת ירושלמי גרס מעשה בשניהם מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו פסיוני, פעם אחת אמר לו אביו מאין לך כל אלה? אמר לו סבא מה איכפת לך, טחון ואכול - כלומר לעוס ואכול. הראהו שקשה לו. ושוב מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים, והיה לו אב זקן, ושלח המלך בשביל אביו לבא לעבודת המלך, אמר לו בנו: אבא טחון ואני אלך תחתיך לעבודת המלך שאין לה קצבה:
אמר רבי אבהו: כגון אבימי ברי קיים מצות כיבוד.
חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו.
חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו - ואפילו הכי כי הוה קרי ר' אבהו אבבא, היה אבימי רץ ופותח לו ואינו מניח לאחד מבניו לילך:
וכי הוה אתא רבי אבהו קרי אבבא, רהיט ואזיל ופתח ליה. ואמר: אין אין.
אין אין - אפתח אפתח:
עד דמטאי התם.
יומא חד אמר ליה אשקיין מיא, אדאייתי ליה נמנם.
גחין קאי עליה עד דאיתער.
איסתייעא מילתיה ודרש אבימי: (תהלים עט, א) מזמור לאסף.
איסתייעא מילתא - בעודו גחין לפניו שהבין במדרש מזמור אחד שבספר תהלים שלא היה מבין בו קודם, לכן לדורשו. וי"מ שמקרא זה לבדו דרש מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך וגו' קינה לאסף מיבעי ליה? - ודרש כך שאמר אסף שירה על שכילה הקב"ה חמתו בעצים ואבנים שבביתו ומתוך כך הותיר פליטה בישראל, שאלמלא כך לא נשתייר משונאי ישראל שריד. וכן הוא אומר: כלה ה' את חמתו ויצת אש בציון (איכה ד):
אמר ליה רב יעקב בר אבוה לאביי: כגון אנא דעד דאתינא מבי רב, אבא מדלי לי כסא, ואמא מזגה לי, היכי איעביד?
כגון אנא - שאני אהוב לאבי ויקיר לאמי ועושין לי זאת מה אעשה:
א"ל אמאמך קביל ומאבוך לא תקבל - בדכיון דבר תורה הוא חלשה דעתיה.
כיון דבר תורה הוא חלשה דעתיה - אם תקבל ממנו עבודה:
רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא, גחין וסליק לה.
וכל אימת דהות נחית, נחתת עלויה.
אתא וקא משתבח בי מדרשא.
אמרי ליה: עדיין לא הגעת לחצי כיבוד. כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה.
רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה אמר: איקום מקמי שכינה דאתיא.
אמר רבי יוחנן: אשרי מי שלא חמאן.
אשרי מי שלא חמאן - שאי אפשר לקיים כבודם ככל הצורך והוא נענש עליהם:
רבי יוחנן כי עברתו אמו - מת אביו. ילדתו - מתה אמו. וכן אביי.
איני. והאמר אביי: אמרה לי אם?
ההיא מרבינתיה הואי
מרבניתיה - אומנת:
רב אסי הוה ליה ההיא אמא זקינה, אמרה לי': בעינא תכשיטין - עבד לה.
בעינא גברא - נייעין לך.
בעינא גברא דשפיר כותך - שבקה ואזל לארעא דישראל.
שמע דקא אזלה אבתריה.
אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר לי': מהו לצאת מארץ לחוצה לארץ.
א"ל: גאסור.
לקראת אמא מהו?
א"ל איני יודע. [אתרח] פורתא.
הדר אתא אמר ליה: אסי נתרצית לצאת
נתרצית לצאת - סבור היה שדעתו לחזור למקומו לבבל:
המקום יחזירך לשלום.
אתא לקמיה דרבי אלעזר: א"ל חס ושלום.
דלמא מירתח רתח.
אמר ליה - ר' אסי לר"א דלמא ח"ו מרתח רתח עלי רבי יוחנן:
א"ל: מאי אמר לך?
אמר ליה: המקום יחזירך לשלום.
אמר ליה: ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך.
אדהכי והכי שמע לארונא דקאתי. אמר אי ידעי לא נפקי.
ת"ר: מכבדו בחייו ומכבדו במותו.
דבחייו כיצד? - הנשמע בדבר אביו למקום
הנשמע בדבר אביו למקום - אם מכיר באנשי המקום שמכבדים אביו לחלוק לו כבוד לקבל דברים שיאמר בשמו, אל יתלה הכבוד בעצמו, ואפי' יודע שיכבדוהו כאביו, אלא יתלה הכבוד באביו:
לא יאמר: שלחוני בשביל עצמי, מהרוני בשביל עצמי, פטרוני בשביל עצמי, אלא כולהו בשביל אבא.
שלחוני בשביל אבא - שהוא צריך לי אבל אם אינו נשמע למקום בדבר אביו כדבר עצמו אל יתלה באביו שאינו לו אלא גנאי:
במותו כיצד? ההיה אומר דבר שמועה מפיו - לא יאמר: כך אמר אבא, אלא כך אמר: אבא מרי הריני כפרת משכבו.
הריני כפרת משכבו - עלי יבא כל רע הראוי לבא על נפשו:
ווהני מילי תוך שנים עשר חדש, מכאן ואילך אומר זכרונו לברכה לחיי העולם הבא.
מכאן ואילך - כבר קבל מה שקבל, שאין משפט רשעי ישראל בגיהנם אלא י"ב חדש:
תנו רבנן: זחכם משנה שם אביו ושם רבו.
תורגמן אינו משנה לא שם אביו ולא שם רבו.
חכם משנה שם אביו כו' - חכם הדורש דרשה ברבים ולוחש לתורגמן והוא משמיע - משנה שם אביו ושם רבו. אם בא לומר דבר הלכה שאמר אביו או רבו - לוחש לתורגמן כך אמר אבא מורי כך אמר רבי ומורי:
אבל התורגמן - המשמיע לרבים אינו משנה אלא מכנהו בשמו ואומר כך אמר פלוני:
אבוה דמאן?
אבוה דמאן - אין המתורגמן משנה:
אילימא אבוה דמתורגמן
אי נימא אבוה דתורגמן - אם לוחש לו חכם דבר הלכה בשם אביו של תורגמן להשמיע לרבים בשם אומרו - לא ישנה לומר כך אמר אבא מורי אלא קורהו בשמו:
אטו תורגמן לאו בר חיובא הוא?
אטו תורגמן לאו בר חיובא - לכבד את אביו הוא:
אלא אמר רבא: חשם אביו של חכם ושם רבו של חכם.
כי הא דמר בר רב אשי כי הוה דריש בפירקא
כי הוה דרש בפירקא - ולוחש דבר הלכה לתורגמן בשם רב אשי אביו, איהו אמר לתורגמן כך אמר אבא מורי:
איהו אמר אבא מרי, ואמוריה אמר הכי אמר רב אשי:
ואמוריה - כשהוא משמיע לרבים בשם אומרו אומר כך אמר רב אשי ואינו אומר כך אמר אביו ואדוניו של חכם:
ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד טמורא: לא עומד במקומו
לא עומד במקומו - במקום המיוחד לאביו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו בעצה:
ולא יושב במקומו. ולא סותר את דבריו. ולא מכריעו.
ולא מכריעו - אם היה אביו וחכם אחר חלוקין בדבר הלכה - לא יאמר נראים דברי פלוני:
יכיבוד: מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא.
איבעיא להו